איך למלא מצברים כשעובדים מהבית?

הפוסט הזה נכתב לפני שנתיים אחרי סדנת טעינה שהעברתי לבעלות עסקים עצמאיות. במהלך הסדנה עלו כמה דברים, שחשבתי שכדאי שכל עצמאית ועצמאי ישאלו את עצמן/ם וגם יענו. בינתיים עברו מים רבים בנהר, וגם השכירים והשכירות מצאו את עצמן עובדים מהבית. האם לעבוד מהבית זה יותר מטעין או יותר מרוקן ? בגל הראשון ארגונים דיווחו בשמחה על שמירה על אפקטיביות וביצועים גם אחרי המעבר לעבודה מבית. חלקם אף דיווחו על עליה בביצועים. ככל שהזמן חולף, יותר ויותר ארגונים מתחילים לדווח על ירידה בביצועים של חלק מהעובדים ועל עליה בעייפות.

נראה שאין מנוס מלהתייחס לשאלות שמהן התחמקנו בעבר:

• מי דואג לנו למילוי מצברים ואילו יתרונות יש בבית שאפשר לנצל לשם כך?

• ואם אנחנו כל הזמן בבית, איפה עובר הגבול בין העבודה לחיים הפרטיים?

*לאור מגבלות השפה העברית הפוסט נכתב בלשון אישה אך מתאים, כמובן, גם לגברים שבין הקוראים.

על כמה אתם עכשיו? ומה אתם יותר - מוטענים או מרוקנים?

על כמה את עכשיו?

אנחנו מתייחסות לכוח ולמשאבים הפנימיים שלנו כאל מובנים מאליהם, כאילו יהיה לנו תמיד מספיק מהם בכל רגע שרק נרצה. האמת היא שהמשאבים הפנימיים שלנו מתכלים במהלך פעילות היומיום שלנו. אם אנחנו לא דואגות להטעין את המצברים שלנו באופן רציף, בדיוק כמו את הבטרייה של הסמארטפון, אנחנו נשחקות ופוגעות בביצועים שלנו ובאיכות החיים.

בדיקת מצברים עצמית, כמה פעמים במהלך היום, היא צעד הכרחי ליצירת הרגל משמעותי:  להיטען ולחדש כוחות אחרי פעילות שרוקנה אותנו (Recovery) או לקראת פעילות שמצריכה מצבר מלא

איך עושים את זה? פשוט שואלים את עצמנו מפעם לפעם: עם יד על הלב, וללא קשר למה שאני צריכה לעשות כרגע - על כמה אני עכשיו? כמה כוח יש לי? עדיין לא נתקלתי במישהי שלא ידעה להשיב מיד על השאלות הללו. מה עושים עם זה כשהתשובה היא אחוז טעינה נמוך או "אין לי כוח"? - זה כבר סיפור אחר. רוב האנשים מתעלמים מהתשובה וממשיכים הלאה לכל הדחופים והחשובים שמחכים להם ברשימת ה-To Do. העיקר לסמנV. למרות מה שהתרגלנו לחשוב (כמו: "אין לי זמן להשקיע בטעינה"), ההיפך הוא הנכון: ככל שנשקיע זמן בטעינה במהלך היום כך נהיה אפקטיביות יותר, נספיק יותר, ונסיים את היום עם כוח (ולא 'שפוכות'). מספיק כוח לזוגיות, להורות ולדברים שאנחנו באמת אוהבות לעשות (במקום למשל "להישפך מול הטלביזיה ולצרוך זבל מנטאלי, שמה לעשות? רק לזה יש לי כוח. שום דבר מסובך יותר שמאתגר את המיינד שלי. או להירדם" ציטוט של לקוחותיי שחוזר על עצמו. "אני מתגעגעת לקרוא ספר טוב. איפה הימים שבהם הייתי תולעת ספרים?" זה בדרך-כלל ההמשך).

טעינה היא לא פינוק אלא הכרח. ככל שהמאמץ גדול - כך גדל הצורך בחידוש את האנרגיה שהוצאנו

איזו מנהלת את בוחרת להיות?

ניהול עצמי הוא יכולת שנדרשת באופן משמעותי מעצמאיות ומשכירות שעובדות מהבית. זה אומר שגם אם את העובדת היחידה בעסק שלך ו/או אינך מנהלת אנשים אחרים, את עדיין בתפקיד ניהולי. את אחראית על כל היבט בעסק/בעבודה שלך כמו גם על התרבות הארגונית. תרבות ארגונית של אישה אחת. האם שאלת את עצמך איזה סוג מעסיקה/מנהלת את של עצמך?  האם את מיטיבה ודואגת לרווחתך או שאת יותר טיפוס של נוגשת עבדים? האם סביבת העבודה שיצרת לעצמך מטעינה או מרוקנת? האם במובן הזה, את מנהלת שהיית רוצה לעבוד אצלה? כמנהלת של עצמך זוהי האחריות שלך ליצור לעצמך סביבת עבודה מטעינה, ולהזדמנויות לטעינה במהלך היום.

אם לא תדאגי לעצמך – אף אחד אחר לא ידאג לך

הבשורה הטובה היא שכשאת עובדת מהבית, את יכולה לפרגן לעצמך גמישות גדולה יותר מאשר כשאת במקום העבודה, ואפשרויות הטעינה שלך מגוונות יותר ומותאמות אישית.

אחד האתגרים הגדולים בעבודה מהבית הוא להבחין בין זמני/ימי עבודה לזמני/ימי חופש, שכן העבודה זמינה תמיד. לאור הבלגאן הביתי הכללי - לעתים הזמנים הנוחים ביותר לעבודה הן דווקא השעות שבהן הבית הכי שקט - כמו שעות הלילה המאוחרות או ארוחת יום שישי (וכן, גם זה על-פי עדויות של חלק מהלקוחות שלי).

גם כשאנחנו עובדות מהבית אנחנו זקוקות לימי חופש רשמיים

שינוי מתחיל בשאילת שאלות

לאחר שהסברתי בסדנה על חשיבות הטעינה ועל סוגי המטענים השונים (ניתן לקרוא כאן על המטענים), ביקשתי את המשתתפות לענות על שתי שאלות. כאן למטה מופיע השקף מהסדנה, לאחר התאמות גם לשכירות שעובדות מהבית. השאלה השנייה מכוונת להזדמנויות הטעינה שיש לנו דווקא בזכות זה שאנחנו עובדות מהבית ולא יוצאות למשרד או ללקוחות.

את מוזמנת לקחת כלי כתיבה ולכתוב או לחשוב על השאלות האלו ממש עכשיו:

רעיונות שעובדים לאחרות

בהמשך הסדנה התבקשה כל אחת מהמשתתפות לחשוב על התנהגויות עבודה מהבית משלושה סוגים: מטעינות (שאנחנו רוצות לסגל לעצמנו או לשמר), מרוקנות (מהן אנחנו רוצות להיפטר) ומטען-על (שבו אנחנו רוצות להשקיע).

הנה כמה הצעות לדברים שנמצאו כמועילים במיוחד בכל הנוגע למילוי מצברים במהלך יום עבודה מהבית:

Best Practices

משמעות המושג היא הדרכים הטובות והיעילות ביותר עבורנו לבצע משהו. במקרה של טעינה:

המטענים הטובים ביותר, שיוסיפו לנו כמה שיותר כוח בכמה שפחות השקעת אנרגיה

אנחנו רוצות שזה יהפוך לנו להרגל, יהיה חלק משגרת יומנו עד שהוא כמעט ולא יצריך מאיתנו אנרגיה כדי לשמרו. בדיוק כמו צחצוח שיניים או הקשת הקוד במכונית.

דוגמאות ל-Best Practices שרלוונטיים לעבודה מהבית לפי סוגי מטענים:

טעינה פיזית //

• לעשות הפסקה קבועה לתנועה מדי 60-90 דקות – למשל, כמה תרגילי מתיחות או סיבוב רגלי קצר בחוץ (גרם מדרגות או רדיוס של קילומטר יספיקו לשם כך)

• לעשות אימון כושר מלא (אירובי, מתיחות או כוח) במהלך שעות העבודה (ולא לפני או אחרי) להעלאת האנרגיה באמצע היום. בסוף הפיסקה הזאת שילבתי דוגמא לסרטון הדרכת יוגה אצל מורה נהדרת שמצאתי ברשת (Yoga with Maris Aylward), ואני מקפידה לתרגל איתה דווקא במהלך היום. היתרון שלה הוא שהתרגילים שלה מתאימים לכל הרמות, ומשך ההדרכות שלה מגוון - החל מהדרכות בנות כמה דקות ועד שיעור מלא - כך שניתן לבחור תרגול באורך שמתאים ללו"ז היומי.

• זוהי ההזדמנות שלך להתנהג כאילו היית דון דרייפר מהסדרה "מד מן" ולשנו"צ או לעשות Power naps קצרות באופן קבוע או בהתאם לצורך

טעינה רגשית //

• לנהל יומן הצלחות - לכתוב בסוף כל יום עבודה שלושה דברים שעבדו לך היום, קטנים כגדולים. פידבק חיובי מתמיד הוא קריטי להגברת הטעינה ולהעלאת המוטיבציה

• להתלבש לטעינה – מה שאת לובשת יכול להשפיע על כמות האנרגיה שיש לך ועל האיכות שלה. במקרה של עבודה מהבית יש שתי אופציות: להתלבש לעבודה (יש שקוראות לזה: להתלבש להצלחה) גם בימים שבהם את עובדת מהבית ולא פוגשת אף אחד או שאת פוגשת א.נשים רק דרך הזום. כן-כן, גם להתאפר ולשים בושם מעורר, ולא לוותר על נעליים מתאימות. מצד שני, יש ימים שבהם דווקא האפשרות לעבוד בפיג’מה היא הצ'ופר הגדול שבעבודה מהבית. שימי לב “על כמה את עכשיו?” ומה מטעין אותך יותר? ולפי זה החליטי מה ללבוש עכשיו

• לעשות הפסקות טעינה נעימות, משמחות או מרגשות - לקרוא ספר, להרכיב פאזל, לצייר או לראות פרק קצר של סדרה שאת אוהבת. היתרון: אף אחד לא ישאל אותך אם את ביום חופש רק כי איפשרת לעצמך להיטען בדרך שהכי מתאימה לך

טעינה מנטאלית //

• להתקלח, לבשל או לסדר ארון באמצע יום העבודה - במיוחד כשאת צריכה “לפצח” משהו חדש. כל המחקרים מראים שהרעיונות הטובים ביותר לא עולים בישיבה מול המחשב. רוב האנשים מדווחים שזה קורה להם במקלחת.

• להעביר את הטלפון למצב טיסה בשעות שבהן את נדרשת לריכוז מקסימלי (ורגע לפני שאת מתחילה לעבוד, את יכולה לפנטז בערגה על היום שבו תוכלי שוב לטוס או לנפוש במקום אחר. זה אמנם חלק מטעינה רגשית, אבל כשמדובר בטעינה - ממילא הכל קשור להכל)

• לכוון טיימר ל-25-50 דקות (לפי משך הזמן שאת משערת שתוכלי להישאר מרוכזת), כשאת נדרשת לריכוז מקסימלי. כשהטיימר מצלצל לעשות הפסקה קלה גם אם טרם סיימת, ולהמשיך אחריה.

It's your recharge call

• להגדיר זמנים שבהם את עובדת וזמנים ששייכים לחיים הפרטיים - לעדכן בהם את בני הבית האחרים, ולעמוד על כך שבזמנים שמוקדשים לעבודה הם לא מפריעים לך, ולהיפך (עוד על עבודה מהבית בימים שבהם גם הילדים בבידוד/בסגר/בלמידה היברידית ניתן לקרוא כאן)

מאירה ברנע גולדברג: טובה העבודה מהבית יותר מצימר בטוסקנה

טעינה חברתית //

• הגמישות של העבודה מהבית והנסיבות המיוחדות יכולה להיות הזדמנות לאכול ארוחת צהריים עם בני הבית או לבלות איתם את ההפסקה שלך

• לפחות פעם בשבוע לקבוע דייט לקפה או ארוחת בוקר/צהריים עם חברה או עם קולגה, כדי לשתף, להיות ביחד או סתם לכייף. בזמני סגר או בידוד אפשר לעשות את זה גם בזום. כבר ראינו בתקופה האחרונה דייטים יצירתיים שכללו הרמת כוסית או ארוחה משותפת מרחוק עם או בלי בישול משותף

טעינה רוחנית (משמעות) //

• לקרוא מדי בוקר מכתבי תודה מלקוחות או כל דבר שמזכיר לך למה את עושה את מה שאת עושה

• לכתוב מדי יום על הבוקר סיבה אחת שבגללה העבודה שלך משמעותית. למשל: למי את עוזרת? מה הערך שאת נותנת לאחרים? כיצד העשייה שלך מתחברת לערכים שחשובים לך בחיים? מה העבודה שלך נותנת או מאפשרת לך?

Bad practices

בהפוך מ-Best Practices, הרי ש-Bad Practices מתייחסות לדרכים הגרועות עבורנו לבצע משהו.

כשמדובר בטעינה מדובר בדברים שהכי מרוקנים אותנו מבלי שנקבל עבורם תמורה שמשתלמת לנו

אנחנו, כמובן, רוצות להכחיד אותם משגרת יומנו. השלב הראשון הוא לשים לב כשזה קורה, ולזהות אילו מחירים אנחנו משלמות בגין ההרגלים האלו.

דוגמאות ל-Bad Practices בעבודה מהבית הן עבודה רציפה ללא הפסקות, נטייה ליושבנות ממושכת ומרובה, צריכה מוגברת של קפה ו/או מתוקים כדי להעלות את רמת האנרגיה (שצונחת זמן קצר אחרי שהיא עולה, מה שמצריך עוד כוס קפה/מתוק), זמינות 24/7, ויתור על הגדרה ברורה של שעות העבודה והיענות לדרישות חיצוניות מבלי להיצמד לקו עסקי ברור שמתאים למטרות שלנו ולערכים שמנחים אותנו.

מהן ה-Bad Practices שלך?

Super Charger

מטען העל הוא משהו שאנחנו עושות, שגם אם הוא דורש מאיתנו היערכות מיוחדת, זמן או משאבים משמעותיים, הוא מטעין אותנו בכל כך הרבה סוגים של אנרגיה, שהוא שווה את זה !

דוגמאות למטעני על כאלו יכולות להיות הליכה קבועה לים, חוג קבוע, ריטריט של מדיטציה, השתתפות בכנס מקצועי בארץ או בחו”ל או הליכה לסרט בהצגה יומית.

מהו ה-Super Charger שלך בזמן שגרה? האם את יכולה להשתמש בו גם בסגר? אם לא, מה יכול לשמש לך כתחליף הולם?

בואו נעשה משהו ביחד

מה כבר ניסיתן ועובד לכן כאמצעי טעינה בזמן העבודה מהבית? יצירה משותפת של מאגר דרכי טעינה היא לכשעצמה אמצעי לטעינה חברתית. אתן מוזמנות להוסיף בתגובות עוד רעיונות משלכן לדברים שאתן עושות שמטעינים אתכן במהלך היומיום, על מנת שגם קוראות אחרות יוכלו להיעזר בהן.

בבלוג של המטענה מפורסמים מעת לעת מאמרים שמספרים על כל מה שקשור לטעינה ולהפחתת לחצים ושחיקה: כלים, מחקרים עדכניים, עקרונות, ראיונות ורעיונות שאפשר ליישם בעבודה ובחיים הפרטיים. רוצים להישאר מעודכנים? אתם מוזמנים להירשם כאן לבלוג