"יום מדהים, הרגשתי שמכל הקורס הכי התחברתי לסדנה הזאת, למדתי המון ונהניתי ממש. מקווה שכל "מנוף" בעתיד יוכל לעבור את הסדנה הזאת"
מדריכות סימולטורים, חיל האוויר
"תודה רבה, היה יום מדהים! לדעתי השיא של הקורס ללא ספק. אי אפשר לתת לאף מדריכה לוותר עליו"
מדריכות סימולטורים, חיל האוויר
"הסדנה החיצונית הכי מעניינת ועניינית שהייתה בקורס. שמחתי לעבור אותה. תודה!"
מדריכות סימולטורים, חיל האוויר
"השעה השבועית איתך היא השעה שנותנת לי את הכי הרבה אנרגיות שאת יכולה לדמיין, כמו בלון חמצן. כל פעם אחרי פגישה שלנו, אני כמו פרופלור, בלי מעצורים. והמון דברים משתנים בקצב מטורף – גם בעבודה וגם בחיים הפרטיים שלי. זה מדהים עד כמה שיחה בין שני אנשים יכולה לעשות כל-כך הרבה דברים"
מנהלת שירות לקוחות בחברת דיגיטל
"קיבלנו בקורס כלים חדשים, טכניקות ומיתודות שלא הכרנו אשר קל יהיה ליישם בהדרכות הבאות מול הלקוחות. לאורך ההדרכה התקיימה הפרייה הדדית שחסרה לנו בשוטף. בזכות הקורס הפכנו מאנשים שעובדים במקביל לקבוצה. טל המנחה קיבלה ציון גבוה מאד על ההדרכה והמשוב על אופן הנחייתה מצויין: מעניינת, מקצועית מאד, מהנה"
מנהלים בחברת יס
"קמתי עם התכנים של אתמול ואני מודה שזה נתן לי כוח. אני בעקרון מאד קשובה לעצמי ולצרכים שלי, אבל זה עורר בי מחשבות ומוטיבציה לשינוי"
מנהלת עמותה
"תודה על סדנא מעוררת ומטעינה. הגעת אלינו למועצה לישראל יפה בול בזמן ונתת לנו השראה וכלים למלא את המצברים לקראת השנה החדשה ובכלל. מומלץ מאוד !!!"
המועצה לישראל יפה
"טל מליאת ידע כרימון, רגועה, נעימה, חייכנית. תודה רבה טל על סדנה מעניינת ומלאת מחשבה. בהחלט יצאתי עם כמה תובנות להמשך הדרך. תודה גם למשתתפות ששיתפו בכנות רבה בסוגיות (ניהול הזמן) שלהן ובטיפים שעובדים עבורן. יש ערך עצום בתחושת השותפות לאותו קושי ובהפרייה הדדית"
סדנה פרקטית, בגובה העיניים, שמפגישה אותנו לכאורה עם אחד הקשיים הכי גדולים שלנו כיום – ניהול זמן – ולמעשה מפגישה אותנו עם עצמנו, עם הדרך שבה נבחר לחיות את חיינו ולנהל את היום שלנו.
"רצינו להודות לך על הדרכתך בקורס "מיומנויות ניהול". זה היה הרבה יותר מקורס עבורנו. בזכות המקצועיות, הרוך והנועם שלך הרגשנו חופשיות ופתוחות לספר, לחוות, לשתף וללמוד איך לקדם את עצמנו, ואיך לחיות טוב יותר עם עצמנו ובסביבתנו"
מנהלות במכבי שירותי בריאות
"אני עושה סדר בשולחן שלי ומוצאת את מחברת הטעינה שלך.
אני מדפדפת ומגיעה לעמוד של הכרת תודה: "מישהו שעשה בשבילך משהו שהיה מאוד משמעותי עבורך".
ישר את קופצת לי לראש, אז הנה זה בא: אני לא יודעת עד כמה עמוק הבנת את הבור שהייתי בו כשנפגשנו, אבל הוא היה עמוק מאוד.
בטח יש עמוקים ממנו וגם אני הייתי בכמה, אבל היי, הוא היה עמוק מספיק בשביל שלא יהיה לי רצון וכוח לפגוש אף אחד.
ואז התקשרת. או שאני אלייך.
פגשתי אותך כי זכרתי שאת יצור מטעין בהווייתך אז גירדתי את עצמי לתת לזה צ'אנס.
ופתאום באת עם ההצעה הזו שלך לתהליך טעינה אישי. ואיך שהצעת הפציעה קרן אור.
מאיפה באת לי עכשיו? בנאדם עם מצבר מת מקבל הצעה לעמדת טעינה ניידת ומלאה באנרגיות של נתינה ואהבה והקשבה.
עשיתי הרבה דברים מאז. התחלתי טיפול, הורדתי עומס עבודה, סיננתי לקוחות לא רצויים, הרביתי מגע עם מטעינים, ניתקתי מגע עם מרוקנים.
אבל מעבר לתוכן, היה במפגש איתך איזו תפנית, שגרמה לכך שהרגשתי מוכנה לתת דחיפה קטנה לקרקעית ולהתחיל לשחות בחזרה למעלה.
כיף לי שדרכינו נפגשו. תודה"
"אחד האתגרים המשמעותיים בחינוך כיתת מצוינים הוא היכולת לתמרן בין העידוד למצוינות לבין יצירת אווירה שמאפשרת רוגע, הסרת תחרותיות מלחיצה והתפתחות חברתית טובה. הילדים במתח מתמיד להצליח, להתקדם, לא לוותר לעצמם. כל ציון בינוני הופך לקריסה נפשית.
מה עושים? איך מאזנים?
אז אתה מזמין סדנה שלא ברור מה הקטע שלה, אבל כולם מסביב אומרים שזה מה שצריך. ופתאום אתה רואה חבורה של נערים יושבים וממיינים עדשים בצבעים שונים, עושים תרגילי נשימה ובוהים בשמים, צובעים צורות משונות או מסתובבים בחלל החדר מבלי להגיד מילה. והכל מתרחש בסביבה מלאת גירויים- מכוניות מסביב, אוכל, בניינים עם מרפסות מאיימות, ולמחרת אפילו יש מבחן במתמטיקה. והילדים פשוט נכנסים לזה, כמו מהופנטים, נכנסים למצב רגשי נייח, מבלי להביט שנייה בנייד, ואתה פשוט מבין שאף אחד לא לימד אותם איך מתרגלים את מה שכתוב בשיר ההוא של אריק, "לקחת פסק זמן ולא לחשוב, לשבת מול הים ולא לדאוג, לתת לראש לנוח מהפיצוצים, לתת ללב לנוח מהלחצים".
בהרבה סדנאות שאתה שותף בהן- יש איזו תחושה שהיית אבל לא ממש זוכר מה בעצם היה או קרה בהן. נדמה שהסדנה שהיינו בה לא היתה אחת מהן. בצד החוויה וההתנתקות יצאנו עם כלים ממשיים, קלים ליישום ולזכירה- איך, מתי וכמה לעשות כדי להירגע, להרפות, להיות ממוקד במשהו. כל מיני שיטות שנדמות כמשחקי ילדים הפכו פתאום לבעלות פוטנציאל לשינוי מהותי של אורח חיים"
יגאל יערן, מחנך כיתת "נחשון", תיכון היובל הרצליה
עם אילו ארגונים עבדתי?
