משפחות שלמות נמצאות בבידוד, תכניות מתבטלות ומסגרות חינוכיות נסגרות בכל העולם עד יעבור זעם. הורים שרוצים להמשיך לעבוד מהבית בזמן הבידוד מוצאים עצמם במצב מאתגר. מצד אחד, זוהי הזדמנות לזמן איכות עם הילדים, ומצד שני – הילדים בחופשה (גם אם כפויה) בעוד ההורים לא. ילדים הם שמחה, ילדים הם אתגר, ילדים הם ילדים....
כמה עצות שיעזרו לכם להמשיך לעבוד מהבית בזמן שגם הילדים בחופשה.
הערכים שעומדים מאחורי העצות האלו הם אחריות, שיתוף וערבות הדדית, שייכות, התחשבות ותרומה - ערכים שמועילים בכל עשייה הורית כמו גם ניהולית.
להנמיך ציפיות: תנאים חדשים דורשים ציפיות חדשות
אם מצאתם את עצמכם עובדים עכשיו מהבית, יש סיכוי גדול שאתם לא מורגלים בכך. גם אם זה משהו שכבר חוויתם בעבר, יש סיכוי גדול שההתנסות לא כללה בית הומה ומלא בילדים. אם כך הוא המצב, זה אומר שאין לכם יכולת לנבא על סמך ניסיון העבר את ההספקים שלכם בתנאים החדשים הללו. יתכן שזה ייקח כמה עד שתצליחו לנבא מהם יעדים ריאליים בתנאים האלו. כדאי להציב יעדי עבודה ברי השגה, ולפחות בהתחלה - עד שתכיילו את מד הציפיות החדש -נמוכים מאלו שהתרגלתם אליהם עד כה. התעלמות מהתנאים החדשים והתנהגות של "עסקים כרגיל – יעדים כרגיל" עלולה לגרור אחריה בזבוז אנרגיה רגשית, תסכול וסטרס מיותר שמצידם יובילו להפחתה נוספת בהספקים.
לעומת זאת, יעדים ריאליים וברי השגה עשויים להפתיע אתכם לטובה – האנרגיה שתתפנה מהסטרס תוכל להיות מופנה לביצוע, כך שבפועל תוכלו להשיג יותר ממה שחשבתם שאפשרי.
כדאי לסנכרן את הציפיות החדשות גם עם הארגון בו אתם עובדים, עם המנהלים שלכם ועם הלקוחות. זה יאפשר לכם עוד שקט ועוד אנרגיה פנויה לעשייה.
שתפו את הילדים: הם עכשיו חלק ממשפחה עובדת
המצב הכפוי לא נבחר על ידנו וגם לא על ידי הילדים, ויחד עם זאת – זוהי המציאות עד להודעה חדשה. המצב החדש דורש היערכות חדשה ושיתוף פעולה של כל בני הבית. הם חלק מהצוות החדש שלכם, יותר מאשר בימי שגרה. ככל שתשקיעו בהכנת התנאים הדרושים לעבודה – כך תרוויחו שקט אחר כך.
כמו בשירות לקוחות – כך גם בהורות ובניהול: שקיפות מרגיעה.
ספרו לילדים למה אתם בבית, מדוע עליכם להמשיך לעבוד, ומה זה דורש מכולכם. ההסברים צריכים להיות בגובה העיניים, מותאמים לגיל של הילדים, וכאלו שמצד אחד יעבירו לילדים עד כמה שניתן תחושה של שליטה במצב ומצד שני יהיו בהלימה למציאות. הילדים חשופים למידע ממקורות שונים, וכשכולם נמצאים בבית כל הזמן, הם עלולים לשמוע גם דברים שאתם לא מתכוונים שישמעו. ככל שיהיו פחות פערים בין מה שאתם מספרים לילדים לבין המציאות – כך יפחת הסיכוי לבהלה מיותרת.
שאלו את הילדים
בדקו עם הילדים מה יכול לעזור להם בזמן שאתם עובדים. היו פתוחים לרעיונות שלהם, והזמינו אותם לחשוב על רעיונות כאלו, לבקש ולהציע גם במהלך הימים הבאים של הבידוד.
הילדים יודעים הכי טוב מה יעזור להם, ואם תצליחו לספק להם את זה – יעלה הסיכוי שהם יודו לכם בכך שיאפשרו לכם לעבוד בשקט.
במילים אחרות – זה יעבוד טוב יותר.
מסגרת מייצרת חופש: גבולות בית – עבודה בבית
זמנים - כשעובדים מהבית כדאי לתכנן מראש מה יהיו שעות העבודה ומה יהיו שעות הבית, ולהקפיד על מסגרת הזמן שנקבעה. שמירה על התכנון תאפשר לתקשר את זה לילדים בבהירות ובקלות, כמו גם לשים גבול ברור בין שעות עבודה לשעות משפחה וזמן פרטי.
גבולות עוזרים לייצר תחושה של וודאות ושל שליטה– שהם חיסון יעיל כנגד סטרס שמשגשג בתנאי אי ודאות וחוסר שליטה.
החלק הטוב בסידור הזה הוא שניתן לבלות זמן רב יותר עם הילדים או לצידם, ואפשר גם לגוון את שעות הפעילות המשותפת (למשל, לשבץ פעילות משותפת בשעות הבוקר, בשעות שכולם נמצאים בדרך כלל במסגרות). בזמן התכנון כדאי לשבץ את שעות העבודה שדורשות הכי הרבה אנרגיה וריכוז לשעות האפקטיביות ביותר שלכם. אצל מרבית האנשים מדובר בשעות שבין 9:00 ל-11:00.
מקום – במידת האפשר, צרו תנאים מובחנים בין אזור העבודה לאזור המשפחה. אם אין חדר נפרד ושקט – ניתן להפוך גם שולחן בחלל המרכזי לפינת עבודה מאולתרת, ולהשתמש באוזניות למניעת הפרעות ורעשים כמו בכל חלל עבודה שהוא open space. גם כאן, תקשרו זאת לילדים כדי שידעו שכשאתם נמצאים באזור שנבחר כאזור עבודה – זה סימן שאתם עובדים, גם אם זה לא נראה להם ככה.
תוך כדי כתיבה נזכרתי בסיפור המשפחתי המיתולוגי על אחותי שהצטרפה לאבא שלי בעבודה כשהייתה קטנה, ובסוף היום שאלה אותו: "אבא, אם אתה כל הזמן מדבר בטלפון ועם אנשים – מתי אתה עובד?".
לא תמיד מה שנראה לנו מובן מאליו – ברור גם לילדים.
סימנים – זה הזמן להיות יצירתיים, וליצור סימנים מבדילים ברורים. במיוחד אם הילדים קטנים וזקוקים לכך. ניתן לשתף אותם ולהיעזר ביצירתיות שלהם כדי ליצור סימנים מבחינים בין זמן עבודה לזמן משפחה לזמן פרטי. אפשר לשאול שאלה פתוחה כמו: מה יעזור לך לדעת שעכשיו זה זמן עבודה או זמן משפחה?" – אני כבר סקרנית לדעת מה הם יענו לכם. אין כמו רעיונות של ילדים. אפשר להכין ביחד איתם שלטים, תגים וכיוצא בזה, ובהתאם לגיל אפשר לתת להם להפתיע אתכם ולהכין את השלטים (או כל סימן אחר) בעצמם. זוהי הזדמנות טובה לשתף אותם באחריות, ולתת להם אחריות משל עצמם כתרומה למשפחה.
כשנותנים לילדים אחריות הם מבינים מזה שסומכים עליהם, שהם חלק ממשהו גדול מהם, מה שמגביר את תחושת המסוגלות שלהם, את המוטיבציה שלהם לעזור ואת תחושת הלכידות המשפחתית.
מערכת שעות משפחתית - כדאי לתכנן כל יום בנפרד, לכתוב את מערכת השעות בצורה בהירה ומובנת ולתלות אותה במקום גלוי. המערכת יכולה לכלול: מי עובד ומתי, מי שומר על מי ומתי, זמני בילוי משותף (קריאה, צפיה בסרט, יצירה, למידה, משחק, זמן חופשי, בהייה, בישול משותף, האזנה למוסיקה וכן הלאה), זמני הפסקות וארוחות, זמנים חופשיים ומיקומים. במידה ומדובר בילדים קטנים, כדאי להזכיר להם בתחילת היום מה צפוי, ולהזכיר להם לפני כל סשן – מה עומד לקרות עכשיו ("בשעה הקרובה אבא ישחק איתך ואני אעבוד בחדר, ואחר-כך נאכל כולנו ביחד ארוחת צהריים").
אפשר להיעזר ב"שעה ה-25: פאזל הזמן המשפחתי" של לירון גור שטייגמן מזמן אמא. את הלוח ניתן לרכוש כאן והוא יוכל לשמש אתכם גם אחר-כך בזמנים של שגרה.
כאן תוכלו למצוא את המוצרים של לינדה מרשל וביניהם לוח תכנון שבועי מחיק לכל המשפחה, לוח התארגנות מחיק לילדים ודפי מיקוד יומיים שיכולים לסייע לכם לתכנן כל יום מחדש.
ישיבת צוות משפחתית - אחת ליום או יומיים כדאי להשקיע זמן בישיבת צוות משפחתית שבה מוודאים שהסידור המשפחתי החדש עובד לכולם, עורכים שינויים ושיפורים במידת הצורך, ומתכננים את הלו"ז לימים הקרובים. אפשר לפתוח כל ישיבה כזאת ב"דבר טוב שקרה לי היום, ודבר מבאס שקרה לי היום" (באמריקאית זה ידוע כ-Highs & Lows).
כשיש מסגרת נוצרת פניות גדולה יותר שמאפשרת לנו לעבוד טוב יותר בשעות שבהן אנחנו כן עובדים. פעמים רבות זה מתגלה כיעיל יותר משעות עבודה ארוכות ולא ממוקדות.
הזדמנות לחלוקה בנטל
כשכל המשפחה בבית, ובמידה ויש ילדים קטנים או בגילאים שונים, כדאי לחלק מראש את ההשגחה על הילדים בין בני המשפחה. גם כאן – הבהירות והידיעה מראש תיצור שקט. עבור אחים גדולים שמשגיחים על אחיהם הקטנים זוהי הזדמנות לקחת אחריות ולתרום את חלקם לפרנסה המשפחתית.
גם אם הם יקטרו על זה עכשיו, זכרו שתרומה מגבירה משמעות, מסוגלות ושמחה.
עבור ההורים זוהי הזדמנות מצויינת לשוחח על אחריות כלכלית, על מחוייבות ועל ערבות הדדית. כולנו חלק מהיחידה המשפחתית, וכל אחד תורם לה כפי יכולתו.
חלקו את העבודה למנות קטנות
עדיף לעבוד בפרקי זמן קצרים וממוקדים מאשר לעבוד פרקי זמן ארוכים ומלאי הסחות דעת והפרעות. התאימו את משך הזמן של כל סשן ליכולת של הילדים לעמוד בו, וכך תייצרו לכל הנוגעים בדבר חוויות של הצלחה. שיטת פנדורה ממליצה על פרקי עבודה של 25 דקות רצופות ואז 5 דקות הפסקה או 50 דקות עבודה ואז 10 דקות הפסקה. אם הילדים זקוקים לכם (או להיפך) – ניתן להאריך את ההפסקות, ולהשתמש בהן כהפסקות לטעינה (עוד על הפסקות מטעינות ניתן לקרוא כאן).
רשימה מרימה
כדאי לעשות רשימה משותפת של כל הדברים שאנחנו מרוויחים מהשהות המשותפת בבית, מתקופת המשבר, ומהעבודה בבית. רשימות כאלו מעולות להעלאת האנרגיה גם בעיתות משבר, מאפשרות לנו לשים פוקוס על הרווחים, לשמוח ביחד ולשתף זה את זה בדברים שבדרך כלל אנחנו לא נוהגים לשתף, כמו למשל דברים שקשורים בעבודה שלנו.
שיתוף מקרב ומאפשר לעשות מודלינג לילדים וגם ללמוד מהם.
כמו שכתבתי קודם, לפעמים הרעיונות והתובנות הטובים ביותר מגיעים מהילדים.
אתם מוזמנים לשתף בתגובות דברים שעוזרים לכם בתקופה הזאת, פטנטים שמצאתם, וגם לשאול שאלות.
במה אני עוד יכולה לעזור?
גם אצלי הדברים משתנים מיום ליום בשל משבר הקורונה, ונראה שבתקופה הקרובה אהיה פנויה יותר וזמינה לתת תמיכה ספונטאנית ונקודתית בנושאים שקשורים להפחתת לחצים והתמודדות בזמן משבר. ניתן להזמין אותי להדרכות קבוצתיות של מיינדפולנס להקלה על המתח והגברת המיקוד, לקבוצות הרגעה/תמיכה/חשיבה לעובדים למתן כלים להקלה על הסטרס ושיפור ההתמודדות, לפגישות ליווי של 1:1 עם מנהלים לצורך ליווי ניהולי בזמן משבר, ולכל דבר שנראה לכם שאוכל לעזור בו עם ההתמודדות בתקופה המפתיעה הזאת. דברו איתי. *למבודדים ולעובדים מרחוק - שיחות 1:1 ניתן לקיים גם טלפונית, ומפגשים קבוצתיים ניתן לקיים גם דרך zoom.
בבלוג של המטענה מפורסמים מאמרים שמספרים על כל מה שקשור לטעינה ולהפחתת לחצים ושחיקה: כלים, מחקרים עדכניים, עקרונות, ראיונות ורעיונות שאפשר ליישם בעבודה ובחיים הפרטיים. רוצים להישאר מעודכנים? אתם מוזמנים להירשם כאן לבלוג