• טל בר

מה מצב הבטריה שלך?

עודכן ב: 19 נוב 2019

בנו של חבר יקר שלי הוא ילד נמרץ ופעלתן. כשעוד היה בגן, באחד הימים, כשיצאו הילדים לחצר, הוא ישב במקומו ולא זז במשך דקות ארוכות. הגננת, שלא הייתה רגילה לראות אותו במצב נייח, ניגשה ושאלה אותו: "משהו קרה? הכל בסדר?". הוא שתק ולא ענה, והגננת החלה להראות סימני דאגה. או אז ניגש אליה אחד הילדים האחרים ואמר לה: "הוא בטעינה".


בטעינה

ארגון הבריאות העולמי הכיר לאחרונה בשחיקה – או כמו שאני קוראת לה: "שחקת" – כמחלה תעסוקתית. ההכרה הזו תיכנס לתוקפה בשנת 2022 וסביר שתתבטא בגל של תביעות עובדים כמו גם בהתייחסות מניעתית של ארגונים לתופעה שקיימת כבר עכשיו. זה לא ממש מפתיע.

האם יש איזשהו ספק שאתם או האנשים מסביבכם מרגישים מוצפים בחלק ניכר מהזמן?

מרגישים שהדרישות והרצונות הולכים ומתגברים ועולים על היכולת שלכם להספיק? משלמים על זה מחירים שהולכים ומצטברים?

אנחנו כל כך רגילים לחשוב במונחים של "להספיק", "לסיים", "לעשות" - כולם כרוכים בהוצאת אנרגיה, אבל מה עם חידוש האנרגיה? לחידוש האנרגיה אני קוראת "טעינה", ולאורך זמן, מי שלא מחדש (כוחות) – מתעייף.

ארגונים צריכים להתייחס לטעינה ולחידוש הכוחות של העובדים שלהם באותה מידת חשיבות שבה הם מתייחסים להוצאת אנרגיה.

במה זה כרוך? בבסיס הדבר מצויה בניית הרגלי טעינה שיטתיים: לעזור לעובדים לזהות למה הם זקוקים כדי לנהל את עצמם תחת דרישות גבוהות, ולספק להם את זה. לוודא שהם מסוגלים לתת את המיטב שלהם ברגעים שבהם הדבר נחוץ.

כמעט בכל ארגון קיימות תכניות פיתוח לעובדים. פיתוח הרגלי טעינה וחוסן של העובדים צריך להתבצע במקביל לתכניות אלו. תכניות הפיתוח מתייחסות להוצאת אנרגיה. הן משכללות את היכולת של העובדים לבצע, ועונות על השאלה: כיצד אני הולך לעשות את זה? לעומת זאת, תכניות הטעינה מפתחות את החוסן של העובדים ועונות על השאלה: כיצד עלי לדאוג לעצמי (או לעובד שלי) כדי שנוכל לבצע את זה בצורה מיטבית ולאורך זמן?


אנחנו מיטיבים להבין את נושא "האנרגיה הזמינה" כשמדובר בסמארטפון שלנו. רוב האנשים יוצאים מהבית כשהם מוודאים מראש שהסוללה שלו מלאה דיה, ובודקים היכן יוכלו להטעין אותה במהלך היום. באופן מוזר, רובנו מתייחסים לזה פחות כשמדובר בנו עצמנו. למען האמת, רוב האנשים נוטים להתעלם מזה, מניחים שהאנרגיה שלנו מתחדשת מעצמה באופן בלתי מוגבל, ותמיד יהיה לנו עוד ועוד ממנה עבור כל מה שאנחנו צריכים.

האמת היא, שאנרגיה אנושית היא משאב מתכלה כמו כל משאב אחר. כל פעולה שאנחנו עושים במהלך היום צורכת אנרגיה, וגם אנחנו זקוקים לטעינה ולחידוש כוחות. הבשורה הטובה היא שניתן לחדש אותם גם במהלך היום ובמינימום מאמץ.

אפשר ורצוי ללמד את העובדים כיצד לעשות זאת, ולספק להם תנאים שבהם זה יכול לקרות.



תרגיל מתוך סדנת טעינה בכנס "חדשנות משבשת"

מודל חמשת המטענים™ של המטענה מציע אסטרטגיה מרעננת באמצעותה ניתן לעשות זאת. לפי המודל: 1. ההספק ואיכות הביצוע הם פועל יוצא של כמות הכוח שיש לנו.

2. הטעינה האנושית צריכה להתבצע בחמישה מימדים במקביל:

טעינה פיזית - מתייחסת לכמות הכוח הזמין לנו: האם אנחנו מספקים לגוף שלנו את מה שהוא צריך כדי להיות בתפקוד מיטבי לאורך זמן?

טעינה רגשית - מתייחסת לאיכות הכוח שאנחנו מביאים לכל דבר שאנחנו עושים. מחקרים מראים שרגשות חיוביים קשורים לביצועים גבוהים, לשגשוג אישי ולבריאות.

טעינה חברתית - זוהי האנרגיה שקשורה ליחסים. בהיותנו יצורים חברתיים, הסביבה החברתית שבה אנחנו חיים ועובדים היא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר עבורנו לטעינה או לריקון.

טעינה מנטאלית - האנרגיה המנטאלית מתייחסת למיקוד: עד כמה אנחנו מצליחים להתרכז ועל מה אנחנו שמים את הפוקוס שלנו?

טעינה רוחנית- מתייחסת למשמעות שאנו מוצאים בחיינו, ולעד כמה אנחנו חיים בהלימה לערכים שחשובים לנו.

בעזרת אבחון שבודק את הרגלי הטעינה של העובדים כפרטים וכצוות, ושסוקר את ההתנהלות הארגונית, ניתן לזהות את המקומות בהם קיימות דליפות אנרגיה, להתאים פתרונות ספציפיים לצרכי הארגון, ולהדריך את העובדים ואת המנהלים בהתאם.


חמישה טיפים מרכזיים ליישום:


  1. על כמה אני עכשיו? – רק אתם יודעים כמה כוח יש לכם ומתי הזמן לעצור ולחדש כוחות. עשו לכם הרגל קבוע לבדוק במהלך היום את מצב ה"בטריות" שלכם, בדיוק כפי שאתם מוודאים שהבטריות של הסלולארי והלפטופ יהיו טעונות. קודם מטעינים – אחר כך מרוקנים.

  2. איך תזהו שאחת הבטריות שלכם התרוקנה? הסימנים הבאים יעזרו לכם בכך: אם אתם "קצרים" וחסרי סבלנות, עצבניים, פחות חברותיים מהרגיל, עייפים, שליליים, לא מרוכזים או עושים יותר טעויות – כנראה שהבטריה שלכם "על הקצה".

  3. הפסקות טעינה – מומלץ לעשות הפסקת טעינה קצרה (10-15 דקות) מדי 90-120 דקות – בכפוף למידת המאמץ שלכם. מתיחות, זמן שקט, האזנה למוסיקה, power nap, סיבוב בחוץ או שיחה עם חבר/ה טוב/ה הן דוגמאות להפסקות מטעינות. עוד על הפסקות ניתן לקרוא בפוסט: למה התחפשה ההפסקה שלך?.

  4. המשפט "אבל קודם רק...." הוא תמרור אזהרה. אם אתם מרגישים שאתם צריכים לחדש כוחות ובמקום לעשות את זה מופיעה רשימה ארוכה של מה שאתם צריכים לעשות לפני כן (לסיים את המסמך, לענות לשני מיילים, להתקשר ל...ול...) – סביר שזהו בדיוק הזמן הנכון בשבילכם לעשות עצירה קצרה ולהטעין. בשלב זה, כל דבר שתעשו לפני העצירה הזו יהיה פחות איכותי וייקח זמן רב יותר ממה שתעשו אחרי העצירה.

  5. טעינה היא דבר מדבק, ובאותו האופן גם ריקון. הקיפו את עצמכם באנשים מטעינים והתרחקו עד כמה שניתן מאנשים מרוקנים. באותה המידה שאלו את עצמכם: האם אתם מרוקנים או מטעינים את האחרים? תרבות של טעינה לא תלויה בתנאים אלא באנשים. האנשים האלו הם גם אתם.


בבלוג של המטענה מפורסמים מאמרים שמספרים על כל מה שקשור לטעינה ולהפחתת לחצים ושחיקה: כלים, מחקרים עדכניים, עקרונות, ראיונות ורעיונות שאפשר ליישם בעבודה ובחיים הפרטיים. רוצים להישאר מעודכנים? אתם מוזמנים להירשם כאן לבלוג

© 2019 by Hamitana - Tal Bar

Tel: 052-3678772 Email: tal.bar@hamitana.co.il