הקיץ בעיצומו וכך גם החום, אווירת סוף קורס מסביב. גם מי שרוצה להמשיך לעבוד כרגיל לא תמיד יכול לעשות זאת, כי הלקוחות/העובדים/הילדים בחופש. מה יכול להיות טוב יותר מלצאת לחופשה? לברוח מהחום למקום קריר יותר, מהנה יותר או אחר יותר, הרחק מהשגרה, מהמטלות, לבלות זמן איכות עם המשפחה? אנחנו כל-כך מחכים לחופשה ותולים בה כל-כך הרבה ציפיות. אז איך זה שכמה ימים אחרי שחזרנו אנחנו כבר שוכחים שהיינו בחופשה? ואיך זה שלפעמים, החופשה מוסיפה לסטרס הכללי שלנו ואנחנו מרגישים אחריה מותשים לפחות כמו שהיינו לפני שיצאנו אליה?
חלק מהמחקרים בנושא חופשות מצאו שחופשות מגבירות את האושר שלנו ואף מאריכות את תוחלת החיים. מחקרים אחרים מצאו, שיציאה לחופשה לא תמיד משפיעה על רמת האושר שלנו, לא תמיד ממלאת לנו מצברים, וההשפעה המיטיבה שלה מתפוגגת במהירות. איך אפשר להסביר את זה? וחשוב יותר:
מה אפשר לעשות כדי לצאת לחופשה מטעינה? כזו שבאמת תמלא את המצברים שלנו?
גם דברים טובים וחיוביים בחיינו גורמים לסטרס
כל שינוי שקורה לנו בחיים – גם אם הוא לטובה – הוא פוטנציאל להעלאת רמת הסטרס שלנו. זה ברור ומקובל יותר לקחת את זה בחשבון כשמדובר במחלה או פיטורין, ופחות נלקח בחשבון כשמדובר בשינוי חיובי כמו קידום בעבודה, זוגיות חדשה או חתונה. אפילו שינויים שנועדו להפחית את העומס כמו יציאה לפנסיה, עזיבת הילדים את הבית או יציאה לחופשה יכולים להיות מלחיצים ומדלדלי אנרגיה.
מלאי הכוחות שלנו צריך להיות בפלוס
כל דבר שאנחנו עושים בחיינו – בין אם חיובי ובין אם שלילי – צורך מאיתנו כוחות. יש דברים שאנחנו עושים שגם ממלאים אותנו בכוחות. לפי מודל חמשת המטענים
מה שמשפיע על היכולת שלנו ליצור לנו חיים אפקטיביים, מופחתי סטרס, בריאים ושמחים לאורך זמן הוא כמה כוח יש לנו.
ככל שיש לנו יותר כוח, ככל שמאגרי הכוחות שלנו מלאים יותר, וככל שיש לנו רזרבות שאנחנו יכולים להשתמש בהן בזמנים תובעניים – כך נצליח יותר. העיקרון המרכזי שעומד בבסיס המודל הוא שלגבי כל דבר שאנחנו עושים, מה שיקבע אם הוא מטעין אותנו או מרוקן, ואיך הוא ישפיע על שאר תחומי חיינו, הוא אם בסופו של דבר - אחרי שאנחנו סוכמים את האנרגיה שהוצאנו ואת האנרגיה שמילאנו כתוצאה מהעשייה – נשארנו בפלוס או במינוס. בדיוק כמו בחשבון הבנק שלנו: אם קיבלנו סכום כסף עצום, ובזבזנו יותר משקיבלנו – נישאר במינוס ומידת הסטרס שלנו תגדל. כך גם לגבי חופשה. אם נוציא יותר אנרגיה מאשר נמלא – גם אם נהנה במהלך החופשה, הרי שבמאזן הכללי של החיים היא תתווסף לגורמים שמרוקנים אותנו ומדלדלים את כוחותינו.
מודל חמשת המטענים מדבר על חמישה סוגי כוחות שיש לבני האדם (עוד על המודל ניתן לקרוא בהרחבה כאן). דוגמאות למטעינים ולמרוקנים שיכולים להתקיים בזמן חופשה לפי סוגי הטעינה השונים ניתן לראות כאן:
חוץ מלתכנן חופשה שתענה על צרכינו ורצונותינו, מה עוד אפשר לעשות כדי להפיק את המקסימום מהחופשה?
להלן כמה המלצות שיכולות לעזור בהפיכת חופשה למטעינה:
1. להקצות מספיק זמן להתארגנות
זה נשמע טריוויאלי, אבל אנשים רבים, במיוחד העסוקים מביניהם, שהם בדרך כלל גם אותם אלו שממילא חשופים לרמה מוגברת של סטרס, מתארגנים לחופשה "על הדרך". חופשה יכולה להיות פרויקט רב מימדי שמידת מורכבותו משתנה בהתאם לסוג החופשה אליה בחרתם לצאת. כמו שלא כדאי לעשות "על הדרך" פרויקט נוסף בעבודה, כך גם לגבי חופשה. כדאי להקצות לה את הזמן הדרוש להתארגנות, ובשום אופן לא להגיע אליה "עם הלשון בחוץ". במונחים של טעינה וניהול כוחות, להגיע לחופשה עם הלשון בחוץ משמעו להשתמש ברזרבות, ב"אדים של הדלק", ולהגיע לחופשה כל כך מותשים עד שכל מה שמתחשק לעשות בה הוא כלום – כדי למלא מצברים מחדש. אם תכננתם לעשות משהו אחר בחופשה, זה עלול להיות בעייתי. שימוש ברזרבות של הכוחות שלנו מצריכות מאיתנו יותר השקעת כוח בחידוש הכוח. בנוסף, גם אם זה עובד לנו בטווח הקצר ואנחנו מצליחים ליהנות מהחופשה כמו שתכננו, אנחנו עלולים לשלם על זה מחיר כבד בטווח הארוך. למשל, מחלות, שחיקה או התפוגגות מהירה של ההשפעות החיוביות של החופשה.
מה כן? לעשות רשימה של כל מה שצריך להכין לנסיעה (כמו: מסלולי טיול, הזמנה מראש של כרטיסים לאטרקציות, כביסות, ציוד מיוחד, מזוודות, ביטוחים, הדרכונים בתוקף?- כדאי לבדוק כמה שבועות מראש),
ולהקצות לכל ההתארגנות הזו זמן מיוחד ביומן.
לחיזוק העצה הזו אולי תשמחו לשמוע שמחקר הולנדי, שבדק את רמות האושר בקרב 974 מבוגרים שיצאו לחופשה, מצא שהאושר הרב ביותר נרשם לפני שהחופשה החלה. מסתבר שעצם התכנון, הפנטזיה, המחשבות והציפיות למה שעתיד להיות, הם שגורמים לנו את תחושת שביעות הרצון הגבוהה ביותר, אפילו יותר מאשר החופשה עצמה.
2. לתכנן מראש את החזרה לשגרה
לקבוע מראש פגישות לימים שאחרי החזרה מהחופשה. להשאיר על השולחן פתק ובו כתובים הדברים שאני רוצה לעשות אחרי החופשה, ולא לסמוך על הזיכרון בעניין הזה. לפעמים הניתוק בחופשה הוא כה גדול והחוויה כל-כך עוצמתית, שלוקח לנו זמן לנחות ולהיזכר מי היינו ומה רצינו לעשות לפני החופשה. האינדיאנים אומרים
שגם כשהגוף מגיע, לנשמה לוקח זמן להצטרף אליו
אם לא נתכנן מראש את החזרה לשגרה, החופשה עלולה לעלות לנו בכמה ימים נוספים של חוסר יעילות בעבודה עד שנתאפס בחזרה. מומלץ במיוחד לקבוע ליום הראשון שלאחר החופשה לפחות דבר אחד שירגש אתכם, משהו לצפות לו, משהו שיהפוך את הנחיתה (בארץ או בחיי היומיום) ואת החזרה לשגרה למהנות יותר.
3. לקחת את היום הראשון של הטיול ברוגע
יום ראשון במקום חדש הוא יום של הסתגלות לשינוי: מ-mode של עבודה ל-mode של חופש; לפעמים צריך להסתגל לשהות ממושכת עם הפרטנרים שלנו לחופשה – גם אם אנחנו חיים איתם ביומיום, זה דבר אחר לגמרי לבלות איתם 24/7; לעיר אחרת, למלון, לאזור זמן אחר, ובמקרה של טיסת לילה – אנחנו כבר מגיעים עייפים. כל אלו צורכים מאיתנו אנרגיה. ולכן את היום הראשון מומלץ להקדיש להסתגלות, להתמקמות, לטיול קליל, לטעינה ולמילוי מצברים שישמשו אותנו בהמשך החופשה.
לא יקרה כלום אם נראה דבר אחד פחות. כן יקרה אם נהיה מרוטים ותשושים.
4. להתנתק מהעבודה, מהיומיום, אולי גם מהרשתות החברתיות
אם חופשה – אז שתהיה חופשה. להיות שם כך שנוכל להתרכז במה שאנחנו חווים ורואים כרגע, לאפשר לעצמנו באמת להיות ב-mode של חופשה (בדרך-כלל mode של עבודה מצריך מאיתנו דברים שונים לגמרי), ולנצל את הזמן כדי להיות עם האנשים שאיתנו (על עוצמת החוויה כזו ניתן לקרוא בפוסט "מורה לחופש"). אם הניתוק בלתי אפשרי עבורכם או לוקח מכם אנרגיה יותר מאשר מטעין – הקדישו לחיבור זמן ספציפי ומוגבל במהלך היום. עוזר מאד כשעושים חבילה אינטרנטית ולא טלפונית, ואפילו יותר אם לא עושים חבילה בכלל, ומתחברים רק כשיש WiFi. האופציה האחרונה היא למתקדמים. המחקרים מראים כי אלה שמנסים "לרמות" ונשארים קשורים לעבודה גם בחופשה, לא צפויים ליהנות בהמשך מההטבות הבריאותיות שחופשה מביאה איתה.
5. להקצות זמן גם לחזרה לשגרה
אם אנחנו רוצים ליהנות מההשפעות הטובות של החופשה, ולוודא שהיא מטעינה אותנו ולא מרוקנת, כדאי לכבד גם את שלב החזרה לשגרה. כמו בחופשה עצמה, לקחת את היום הראשון של החזרה "ברגוע", להתרגל מחדש לשגרה, לארגן את כל מה שצריך בעקבות החופשה, לנוח, לישון טוב בלילה שלפני החזרה לעבודה, ואם החופשה הייתה פעלתנית במיוחד – למלא מצברים מחדש לפני שחוזרים לשגרה. השגרה תחכה לנו עוד יום. יותר מכך – כשאנחנו מגיעים מותשים לעבודה, גם אם מותשים מסיבות טובות, אנחנו פחות אפקטיביים ויש לכך השפעות בטווח הקצר ובעיקר בטווח הארוך.
אם כבר השקענו ויצאנו לחופשה – אז שתהיה מטעינה.
החל מנובמבר יפורסמו בבלוג של המטענה מאמרים שמספרים על כל מה שקשור לטעינה ולהפחתת לחצים ושחיקה: כלים, מחקרים עדכניים, עקרונות, ראיונות ורעיונות שאפשר ליישם בעבודה ובחיים הפרטיים. רוצים להישאר מעודכנים? אתם מוזמנים להירשם כאן לבלוג
"חזרנו עייפים אך מרוצים" אחד המשפטים הכי שגורים אחרי חופשות. אז הפוסט הזה בא ממש במקום ובזמן הנכון ותודה