איש עסקים הולך לרופא ומתלונן על סטרס גדול, חוסר מנוחה, מכאובים שונים והתקפי חרדה חוזרים ונשנים. הרופא שולח אותו לבדיקות מקיפות, ובכל מקרה ממליץ לו על 20 דקות מדיטציה מדי יום. “השתגעת?” אומר לו איש העסקים, “אין מצב שאמצא 20 דקות ביום לתרגול. גם בלי זה אני בקושי נושם”. “אם כך” אמר לו הרופא, “עליך לתרגל שעה ביום.” זמן הקריאה של הפוסט הזה: כ-8 דקות. אם הוא מרגיש לכם ארוך מדי, יש סיכוי שזה סימן שהוא בדיוק בשבילכם. ההמלצה שלי: פנו לו זמן. יש לי הרגשה שתודו לי על זה.
“אין לי כוח יותר”, “אני לא רוצה ללכת לכנס הזה, אבל אלך בכל זאת, כי זה ייתן לי יום off מהעבודה”, “אני רוצה רק שיעזבו אותי בשקט”, “כל מה שמתחשק לי זה לישון”. אמירות כאלו ודומות להן נשמעות ויותר בשיחות מסדרון בעבודה וגם אצלי בקליניקה – בין אם מדובר במנהלים בכירים, בעובדים מן השורה, בהורים או בתלמידים. זה לא מפתיע, שכן ארגונים בימינו דורשים ביצועי-שיא מהעובדים שלהם, בתי ספר דורשים את זה מתלמידיהם, לקוחות דורשים את זה מנותני שירות ומספקים, וילדים דורשים מהורים (או שההורים דורשים זאת מעצמם).
החיים עצמם דורשים מאיתנו יותר מאשר בעבר, ובמקביל גם מציעים לנו יותר– שפע בלתי נתפס של אפשרויות. לו רק היה לנו עוד זמן כדי להספיק הכל.
השיטה הישנה פשטה את הרגל
אנשים מנסים לעמוד בקצב הדרישות והרצונות, אך השיטה הישנה של השקעת שעות נוספות לאורך זמן כבר לא עובדת כמו בעבר. הם מוצאים עצמם מותשים, כועסים, מאשימים, מפתחים אדישות, חולים ולעתים משלמים מחירים אישיים כבדים. ימי עבודה ארוכים יותר לא מספקים את הסחורה, כי בסופו של דבר זמן הוא משאב מוגבל. גם אם ננהל אותו היטב – עדיין יהיו רק 24 שעות ביממה, בעוד שכמות הדרישות והאפשרויות הולכת וגדלה בהתמדה. זמן הוא משאב במחסור, והוא כנראה תמיד יישאר כזה.
אם לא ניהול זמן – מה כן?
לפני שאנחנו שואלים את עצמנו איך הכי כדאי לנו לנהל את הזמן שלנו, כדאי שנשאל: “מה כדאי לנו להכניס ללו”ז, שיאפשר לנו להפיק ממנו את המקסימום?” – מקסימום הספק, מקסימום איכות, מקסימום הנאה, מקסימום בריאות, ומקסימום מיתאם בין מה שאנחנו רוצים לבין מה שאנחנו עושים בפועל. המה הזה הוא כל מה שקשור למשאבים האישיים שלנו, לכוחות שלנו.
ככל שיהיה לנו יותר כוח, כך נוכל לעשות יותר ובאיכות טובה יותר. פשוט והגיוני.
המטבע הקובע: נהלו את הכוחות שלכם, לא את הזמן
כל פעולה שאנחנו עושים, צורכת אנרגיה, ובכלל זה גם מחשבות, רגשות ועצם החיים עצמם. גם כשאנחנו ישנים אנחנו צורכים אנרגיה לצורך חלימה, חילוף חומרים, נשימה ועוד. אנחנו מיטיבים להבין את נושא האנרגיה הזמינה כשמדובר בסמארטפון שלנו. רוב האנשים ייצאו מהבית כשהם מוודאים מראש היכן יוכלו להטעין את הסמארטפון במהלך היום. רובנו פחות נוטים להתייחס לזה כשמדובר בנו עצמנו. למען האמת, רוב האנשים נוטים להתעלם מזה. מניחים שהאנרגיה שלנו מתחדשת מעצמה באופן בלתי מוגבל, ותמיד יהיה לנו עוד ועוד ממנה עבור כל מה שאנחנו צריכים. כך למשל, ההבנה שעבודה ארוכה ומאומצת ללא הפסקות לא משרתת אותנו ואף פוגעת בנו ובביצועים שלנו - היא מהפכנית עבור חלק מהאנשים.
האמת היא שאנרגיה אנושית היא משאב מתכלה כמו כל משאב אחר. הבשורה הטובה היא שניתן לחדש אותו כל הזמן, גם במהלך היום.
ההבדל בין מי שמצליח לאורך זמן לבין מי שנשחק נקבע במידה רבה על-ידי מיומנויות הטעינה שלהם.
ניהול אנרגיה אנושית הוא רב מימדי
אם הסמארטפון מופעל על-ידי סוג אחד של אנרגיה ונטען על ידי מטען אחד - חשמלי, הרי שאצל בני האדם ניתן לזהות חמישה סוגים שונים של אנרגיה המשמשים אותם במהלך היומיום. מודל חמשת המטענים™ שפיתחתי הינו שכלול של מודל ניהול האנרגיה שפותח בארה”ב על-ידי ד"ר ג'ים לוהר (Dr. Jim Lohr) וטוני שוורץ (Tony Schwartz). בעוד מודל ניהול האנרגיה מדבר על ארבעה סוגי מטענים, מודל חמשת המטענים מדבר על חמישה, ואלו הם:
טעינה פיזית
אנרגיה פיזית מתייחסת לכמות האנרגיה הזמינה לנו.
טעינה פיזית מתייחסת לשאלה: “כמה כוח יש לי?”
האנרגיה הפיזית מושפעת מכמה גורמים מרכזיים, כמו שינה, תזונה, תנועה, נשימה מודעת ומנוחה. לתרבות העבודה הנוכחית יש נטייה לתגמל את העובדים על “דחיקה לקצה” או על “שריפת טיפת הדלק האחרונה” תוך כדי הסתמכות על מקורות אנרגיה שטחיים וקצרי מועד כמו סוכר או קפאין – כדי שניתן יהיה להמשיך ולתפקד. סביבת עבודה מלחיצה גורמת לנו להשתמש גם במשאבים גופניים טבעיים של הורמוני הסטרס כמו קורטיזול ואדרנלין. שימוש תכוף ולאורך זמן במקורות אנרגיה אלו אינו בריא, ובסופו של דבר מדלדל את כוחותינו. לעומת זאת שינה מספיקה, הפסקות במהלך היום, תזונה בריאה וספורט כשגרה ממלאים אותנו בכוחות, שבאים לידי ביטוי בשיפור הביצועים שלנו בכל תחומי החיים.
טעינה רגשית
אנרגיה רגשית מתייחסת לאיכות האנרגיה שאנחנו מביאים לכל דבר שאנחנו עושים.
טעינה רגשית מתייחסת לשאלה: “איזו אנרגיה אני מפעיל/ה?" - חיובית או שלילית? הורסת או בונה? מגדילה או מקטינה? וכן הלאה.
איכות האנרגיה משפיעה על תוצאות המעשים שלנו. בזן אומרים על כך: “כשאדם מכין קפה למישהו אחר מתוך כעס ומירמור – הקפה מגיע קר”. מחקרים מראים שרגשות מסויימים קשורים לביצועים גבוהים. למשל, כשאנחנו מרגישים בטוחים, אופטימיים, מתלהבים, מחוברים או שמחים, אנחנו הופכים להיות יותר יצירתיים ובעלי אינטליגנציה חברתית גבוהה יותר. לעומת זאת, רגשות כמו חרדה, עצבנות, כעס, דאגה, ספק עצמי ושיפוטיות מעוררים את מנגנון ה”ברח או הילחם” הפיזיולוגי שלנו. המנגנון הזה מחולל בנו סדרה של שינויים הורמונאליים, שגורמים לנו לקבל את ההחלטות המהירות ביותר, אך לאו דווקא את אלו הטובות, היצירתיות והמעמיקות ביותר. למזלנו, באמצעות טכניקות שונות אנו יכולים לייצר באופן יזום רגשות חיוביים, שמשרתים הן את הביצועים שלנו והן את העמידות שלנו בפני סטרס.
טעינה חברתית
אנרגיה חברתית מתייחסת לסביבה החברתית שבתוכה אנו פועלים.
האדם, במהותו, הוא יצור חברתי ולסביבה החברתית שבה הוא נמצא יש יכולת משמעותית להטעין אותו או לרוקן.
יחסים חברתיים הם גם אחד הדברים הראשונים שנפגעים כשאנשים חווים שחיקה. אלפרד אדלר, מאבות הפסיכולוגיה, אמר ש"האדם הוא ייצור חברתי, ובלי מימוש הפן הזה יקשה עליו להגיע להגשמה עצמית ולסיפוק מחייו". למרות זאת, יותר ויותר אנשים בתקופתנו מדווחים על חוויית בדידות. זאת ועוד, חלק מהאינטראקציות החברתיות שלנו עלולות להיות דווקא "מרוקנות" כלומר בעלות השפעה שלילית, לעומת אחרות, להן יכולה להיות השפעה חיובית – מטעינה. האנשים ש"מרוקנים" אותנו יכולים להיות גם אנשים קרובים או אהובים במיוחד. ניהול נכון של היחסים הבינאישיים שלנו, הגדלת נוכחותם של "אנשים מטעינים" בחיינו והרחקת "אנשים מרוקנים" – יכולים להיות קריטיים לכמות המשאבים הפנימיים שלנו ולאיכותם. כך גם היכולת שלנו לעזור לאחרים ולהיעזר בהם, והנכונות שלנו לשתף אחרים שמה שאנחנו מרגישים וחווים.
טעינה מנטאלית
אנרגיה מנטאלית מתייחסת לתשומת לב ולפוקוס/מיקוד.
כיום, יותר מאי פעם, יכולת המיקוד שלנו נתונה תחת מתקפה מתמדת של תרבות “תמיד זמין”.
זאת כתוצאה מהתפתחות טכנולוגיה מהירה, שגם מאפשרת לנו להיות בכל מקום כל הזמן, וגם מעמיסה עלינו היקפים עצומים של מידע, שחלקם מוגשים לנו בו-זמנית. התוצאה היא פוקוס מקוטע, מידת שליטה נמוכה בתשומת הלב שלנו וקפיצה מדבר לדבר על חשבון עצירה לצורך חשיבה מעמיקה ותכנון. בקיצור: הפרעת קשב וריכוז המונית.
באופן אירוני, דווקא בסיטואציות תובעניות ומלחיצות, היכולת לקחת צעד אחורה כדי להתבונן בהן מזווית רחבה יותר, כמו גם היכולת הפיזיולוגית להישאר בפוקוס וללא הסחות דעת, הן קריטיות. כדי להתמודד עם המתקפה המתמדת על הקשב שלנו, אנחנו יכולים לתכנן מראש זמנים שבהם אנחנו מרוכזים במיוחד, ולייצר לשם כך את כל התנאים הדרושים (כמו: להעביר את הסמארטפון למצב טיסה, או לכבות את האינטרנט). אנחנו גם יכולים לתרגל באופן יזום את “שריר המיקוד” של המוח שלנו, כך שנחווה יותר שלווה, קלות, יעילות, ותובנות. טכניקות של תירגול מיינדפולנס יכולות להיות יעילות מאד לצורך זה.
טעינה רוחנית
אנרגיה רוחנית מתייחסת לאנרגיה של משמעות ושל תשוקה.
טעינה רוחנית מתייחסת לשאלות: "למה אני עושה את מה שאני עושה? ו"האם זה חשוב לי?"
היא מתגברת כשאנחנו עושים משהו מאד משמעותי בעינינו, כשאנחנו חיים חיים שנמצאים בהלימה עם הערכים שחשובים לנו, וכשאנחנו מאמינים שאנחנו נותנים לאחרים את הערך הכי גבוה שאנחנו יכולים לתת. אנרגיה רוחנית ייחודית לכל אדם על פי ניסיון חייו, טעמו ונטיותיו, וברגע שנחקרה והובהרה, היא מהווה מנוע עוצמתי מאין כמוהו.
מאגר הכוחות שלנו צריך להיות תמיד בפלוס
אם לסכם את הרעיון של ניהול הכוחות שלנו לכדי עקרון מרכזי אחד, הרי שכמו בניהול חשבון הבנק שלנו כך גם כאן:
המטרה שלנו היא להיות תמיד בפלוס בחמשת “חשבונות האנרגיה”
במילים אחרות: להכניס יותר מאשר להוציא, ולהשאיר בצד חסכון גדול כמה שיותר לשעת הצורך. אם לא עושים זאת, כשלאורך זמן ההוצאה גדולה מההכנסה, אין מנוס מתשלום מחירים בריאותיים, ירידה בתפקוד, שחיקה ואף עצירה מלאה.
צעדים ראשונים בניהול טעינה אישית
כל תהליך עבודה שלי עם מנהל/לקוח נפתח באבחון של מצב הטעינה הנוכחי ("על כמה הוא עכשיו?"), ושל שגרות הטעינה שלו ביומיום. לאחר שאנחנו ממפים את תמונת המצב הנוכחית, אנחנו בונים תכנית פעולה מותאמת אישית, שבה שזורות “תחנות טעינה” קבועות במהלך היום בהתאם לצרכים של אותו מנהל, ומתרגלים מה לעשות במקרים נקודתיים של “דליפות אנרגיה” או במצבי סטרס מוגבר. במהלך הזמן, כאשר אדם לומד להיות בתשומת לב למצב הטעינה של עצמו כמו למצב הטעינה של הסמארטפון שלו, הוא מסגל לעצמו הרגלים שעובדים עבורו, אותם הוא יכול לשנות מעת לעת בהתאם לשינוי הצרכים ונסיבות חייו.
אז כמה כוח יש לכם עכשיו? ומה מצב מאגרי הכוח שלכם – האם הם בפלוס או במינוס?
החל מספטמבר יפורסמו בבלוג של המטענה מאמרים שמספרים על כל מה שקשור לטעינה ולהפחתת לחצים ושחיקה: כלים, מחקרים עדכניים, עקרונות, ראיונות ורעיונות שאפשר ליישם בעבודה ובחיים הפרטיים. רוצים להישאר מעודכנים? אתם מוזמנים להירשם כאן לבלוג