מפקק יצא זהב - על תועלות שניתן להפיק מפקקי תנועה

מי שאוהב פקקים שיגיד אני

daily hassels

טרדות קטנות של היומיום – הוא מושג מוכר בתחום מניעת לחצים ושחיקה. כשאני שואלת משתתפים בסדנאות מהם הדברים שמלחיצים אותם ביומיום, אין קבוצה שבה פקקי התנועה לא מוזכרים: “מעצבנים בטירוף”, “ברגע שאני קולט את הפקק עולה לי הפיוז ואני נהיה עצבני”, “גורמים לי להתחיל את היום ברע”, “משבשים לי את כל היום אחר-כך” או “בגללם אני מגיעה לעבודה/הביתה עצבנית וסחוטה” הם רק חלק מהתיאורים הנפוצים לפקקי התנועה, והם בעיקר נחווים כבזבוז זמן משווע. בסקר דעת קהל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנערך השנה בקרב 600 עובדים ישראליים, ציינו 40% מהמשיבים שהם נוסעים לעבודה מעל לשעה, מהם 29% בין שעה לשעתיים ו-10%, שהם אחד מכל 10 ישראלים, נוסעים מדי יום לעבודתם וחזרה מעל שעתיים. בתשובות האלו לא נכללו נסיעות לפגישות במהלך יום עבודה, ועמידה בפקקים מטעמי סידורים או בילוי. לצערנו, כמות הפקקים רק הולכת ועולה, ופתרון מערכתי קרוב עדיין לא נראה באופק.

כל עוד הפקקים הם חלק משגרת יומנו, עומדות בפנינו בכל פקק מחדש שתי אפשרויות עיקריות: להתעצבן ולסבול (דליפת אנרגיה) או להשתמש בהם לטובתנו (זמן לטעינה ולחידוש אנרגיה, כן-כן. המשיכו לקרוא הלאה לפני שאתם מתרגזים).

If You Can’t Beat Them –Use Them

היא הצעה טובה גם במקרה הזה.

להפוך את הפקק לזהב – הקלה עכשיו

זמן הוא אחד המשאבים הכי יקרים שלנו.

ההבנה שאין “זמן מת”, יש רק זמן שאינו מנוצל כמו שצריך – יכולה להפוך על פיו את יחסנו לעניין הפקקים.

פקקי תנועה יכולים להיות חדר הכושר המנטאלי והרגשי שלנו. זוהי הזדמנות מצויינת בשבילנו להתאמן על “שרירים” רגשיים/מנטאליים שיכולים לעזור לנו מאד בעבודה ובחיים הפרטיים. לפי גישת ניהול האנרגיה פקקי תנועה הם הזדמנות מצויינת לחדש כוחות, להטעין את עצמנו ולמלא מצברים. אם זמן הנסיעה כבר מוכר וידוע מראש, אפשר לשבץ אותו בלו"ז כזמן טעינה רשמי.

להלן כמה הצעות לדברים קונקרטיים שניתן לעשות במהלך הפקקים - בין אם אתם נוהגים או לא, בין אם הפקק מתוכנן או שהוא נקרה לכם בדרככם.

סיון לבנה חכים עם נקודת מבט חדשה על הפקקים

זהב #1: לקחת פסק זמן ולנקות את הראש

Downtime

זְמַן דְּמִימָה, הוא מושג הלקוח מעולם התעשייה ומשמעותו פרק זמן של השבתת ציוד בשל תקלה או בשל פעולות תחזוקה. בשנים האחרונות משתמשים בו יותר ויותר גם כשמדברים על הגורם האנושי.

זמן שקט נמצא כמשפר את רמת הביצועים שלנו ואת הבריאות הפיזית והמנטאלית שלנו. זמן שקט הוא אחד המצרכים החסרים ביותר בתרבות שבה אנו חיים כיום. אנחנו מוצפים בכמות אדירה של גירויים, לפעמים גם 24 שעות ביממה, ולא תמיד משכילים לתת למוח – מנגנון ההפעלה שלנו – לנוח כפי שהוא צריך. ההתפתחות הטכנולוגית וקצב החיים המואץ הם התפתחויות מאוחרות ומהירות, והמוח הביולוגי שלנו עדיין לא מותאם להכלת כל המידע הזה. הוא צריך זמן לעכל ולנוח.

כשאני מדברת עם לקוחות על חשיבותו של זמן שקט, תגובה נפוצה היא שאין להם זמן במהלך היום “לעשות כלום”, וכשהם מגיעים הביתה או שהם “צונחים ונרדמים” או שהשעות הפרטיות המעטות שלהם כל-כך יקרות ערך, שגם אם הם רוצים לעשות זאת – בסופו של דבר תמיד יוצא שהן מנוצלות למשהו אחר.

זמן נסיעה הוא פתרון לזמן החסר הזה, והזדמנות נפלאה לזמן שקט.

מדי פעם אפשר לכבות את הרדיו ולהיות בשקט מוחלט, פשוט לתת למחשבות לזרום באופן חופשי, תוך כדי שאנחנו ערים לצלילים ולמראות שבדרך. זמן שקט במהלך נסיעה עוזר לנו להירגע, לנקות את הראש ולהגביר את החשיבה היצירתית, וזוהי דרך טובה לעשות הפרדה בין העבודה לבית או להיפך.

זהב #2: זמן תרבות

כמה פעמים רציתם ללמוד משהו חדש, להעשיר את עצמכם או לפתח תחום ידע ספציפי ולא מצאתם את הזמן ללכת לקורס? זמן נסיעה יכול להיות זמן נפלא ללמידה ולהעשרה. פודקאסטים – תכניות רדיו/הרצאות אינטרנטיות – גם פלייליסטים של הרצאות Ted וספרים מוקלטים הם דרך קלה לעשות את זה. לשמחתנו הרצאות משודרות ומוקלטות הפכו לזמינות בכל זמן ובכל מקום. יותר ויותר פודקאסטים מעניינים עולים לאוויר, וכל שצריך הוא לאתר אותם, לעקוב אחריהם ולהקדיש את הנסיעה להאזנה להם. ניתן להוריד אפליקציית פודקאסטים בכל סמארטפון, להירשם לפודקאסטים שמעניינים אתכם, וכך הפרקים החדשים יתעדכנו אוטומטית ברשימת השידור הפרטית שלכם ברגע שהם עולים לאוויר. באופן הזה, נסיעות ממושכות יכולות להפוך לתענוג. לא תרצו שהפקק ייגמר…

זהב #3: לתרגל מדיטציה באמצע כביש סואן

ההמלצההזאת אמנם נראית דומה להמלצה שעסקה בזמן שקט אבל היא שונה במהותה. לעומת זמן שקט שבו אנחנו פשוט נותנים למחשבות לזרום לאן שהן זורמות באופן טבעי, תרגול מדיטציה הוא משהו פעיל, שאנחנו עושים לפי הנחיות ברורות. עשרות אלפי מחקרים כבר הוכיחו את התועלות של 20 דקות תירגול יומיות, וביניהן שיפור בבריאות, בביצועים וביחסים הבינאישיים. אני פוגשת אנשים רבים הרוצים לתרגל מדיטציה אבל מתקשים למצוא לזה זמן בסדר היום העמוס שלהם. זמן נסיעה הוא זמן מצויין לתרגל סוג מסויים של תרגילי מדיטציה: אלו הקשורים במיקוד ותשומת לב (מיינדפולנס). מי שדואג לנושא הבטיחותי בשל תירגול בזמן הנהיגה יכול להירגע: המטרה והתוצאה של תירגול מיינדפולנס הן חיבור למציאות ולא התנתקות, ולכן הדבר הכי טוב ובטוח שאנחנו יכולים לעשות בזמן נסיעה הוא להתחבר למה שקורה בכביש. בזן אומרים שחשוב לתרגל מדיטציה דווקא במרכז “שוק סואן”. פקקי תנועה הם סוג מובחר של שוק סואן. הנחיות לשלושה תרגילי מדיטציה שמתאימים לנסיעות ניתן למצוא כאן. מומלץ לתרגל אותם תחילה שלא בזמן נסיעה או כשלא נוהגים, כדי להרגיש איך הם משפיעים עליכם ולפתח מעט מיומנות.

זהב #4: בדרך אל האושר

את השריר המאתגר ביותר השארתי לסוף – זהו אימון למיטיבי נסיעה. רבות דובר ואף נחקר הקשר בין נתינה ונדיבות לבין אושר וסיפוק. פקק תנועה הוא הזדמנות לגלות גדלות לב אמיתית, גם כשאנחנו לא בטוחים שזה מגיע לצד השני. איך עושים את זה? פשוט נותנים לכמה רכבים אחרים להיכנס לפנינו כשהם מבקשים. אולי הם חצופים שמנסים לעקוף ולהידחף כי ככה הם רגילים, אבל יש גם סיכוי שהם התבלבלו בנתיב, ואולי יש להם יום רע שמסיח את דעתם ומשבש את שיקול הדעת שלהם. כך או כך, אנחנו לא יכולים לדעת וגם לא לשאול, וזה גם לא ממש משנה. מי שמתרגל את השריר הוא אנחנו. “הנדחפים” מספקים לנו הזדמנות לתרגל. אם פשוט ניתן לכמה רכבים להיכנס לפנינו, אולי נפסיד עוד כמה דקות בלו”ז, אבל נרוויח שמחה בלב. זה לחלוטין מנוגד לאינסטינקט שלנו, וצריך לנסות את זה כמה פעמים כדי להתרגל וגם כדי להיווכח שזה עובד.

דמיינו לרגע את תחושת הגוף ואת הרגשות שעולים בכם, כשאתם מנסים בכל כוחכם למנוע ממישהו להיכנס לפניכם. הוא מנסה להידחף, ואתם דרוכים, מתקרבים לרכב שלפניכם ושומרים כל הזמן על מרחק קטן (לעתים מסוכן) רק כדי לא לתת לו להיכנס. איפה זמן שקט, האזנה למוסיקה ותירגול מדיטציה בזמן הזה? כל כולכם עסוקים בהגנה ובמלחמה על מקומכם בפקק.

עכשיו דמיינו את תחושות הגוף והרגשות שעולים לכם כשאתם בוחרים לתת לו להיכנס, ואולי אפילו מחייכים או מנידים בראש לאות הזמנה. פשוט מרפים, מאטים קצת, נותנים לו להיכנס, וממשיכים בשלכם.

הרגשת ההקלה הזו קיבלה תמיכה במחקרים. נמצא שטוב לב גורם לשחרור הורמונים ואנדורפינים שבאופן טבעי מרפאים ומחזקים את הגוף בעוצמה חזקה יותר מכל משכך כאבים כימי. אז שלא ניקח? באותו הרגע שבו מישהו מסמן לנו שהוא רוצה להיכנס לפנינו (או פשוט נכנס בלי לסמן), זה עניין של בחירה: לתת או לא לתת? לכעוס ולהידחף או לחייך? להידרך ולהתכווץ או להרפות את הגוף ולהתרווח במושב? קורטיזול מסטריס או אנדורפינים ומטעמים הורמונאליים אחרים? אני מודה שזה תירגול מאתגר במיוחד, והוא תלוי גם בכמה אנחנו ממהרים ובאיזה מצברוח הפקק תופס אותנו באותו הרגע. מצד שני, באימון כמו באימון: ככל שהקושי גדול – כך גדל גם הרווח.

אז מה היה לנו בנושא הפקקים? הסיפור בקיצור

פקקי תנועה הם חלק מהמציאות היומיומית שלנו. אפשר להתייחס אליהם כאל בזבוז זמן משווע ולהתעצבן, ואפשר להתייחס אליהם כאל משאב יקר מפז שניתן לנצל אותו לטובתנו.

כמה נשימות איטיות ועמוקות עוצרות את מנגנון ה-fight or plight האוטומטי שמופעל ברגע גילוי הפקק, וזה מאפשר לנו לבחור לעשות מה שישרת אותנו הכי טוב עכשיו.

חדר כושר מנטאלי: תירגול “שרירי” הסבלנות וקבלת המציאות כפי שהיא. Downtime – זמן חשוב של ניקוי ראש להגברת רוגע, יצירתיות והפרדה בין בית לעבודה ולהיפך.

זמן של למידה, העשרה ותרבות על גלגלים.

זמן נהדר לתירגול מדיטציה “באמצע שוק סואן”.

ועוד בגזרת חדר הכושר המנטאלי: תירגול חמלה וטוב לב ללא תנאים – סגולה לאושר ולשיפור היחסים הבינאישיים.

ולסיום: שיר דרך שתמיד משמח אותי

אתם יכולים להוסיף אותו לפלייליסט הנהיגה שלכם, ואם אין לכם פלייליסט משמח/מרגיע לנסיעות – זה הזמן ליצור אחד.