לפני שמונה וחצי שנים חגגתי את יום ההולדת ה-40 שלי בדרך היחידה שנראתה לי הגיונית ומשמחת - באירוע תרומה רב משתתפים שהוקדש כולו לפעילויות הרבות של עמותת לשובע. באירוע עצמו הוצבה עמדה של עמותת עיגול לטובה, שבה נחשו מאות האורחים לאפשרות לתרום דרך כרטיס האשראי לנזקקים בחברה הישראלית. בעוד שנה וחצי אחגוג חמישים, ואני מתחילה לחשוב על איך אני רוצה לעשות את זה הפעם. התמונות והזכרונות מיומולדת 40 משמחות אותי בכל פעם מחדש, וממלאות את מצבר הטעינה הרוחנית שלי. להלן ראיון שקיימה איתי דנה ארגוב, שהייתה אז מנכ"לית העמותה.
*כאן ניתן לקרוא את הראיון המקורי כפי שפורסם בדה-מארקר קפה
מעגלים יקרים ומעגלים שבדרך...
הפעם אני רוצה לחלוק עמכם מייל מרגש המספר על אירוע שיחול בעוד השבוע. מדובר ביוזמה מקסימה של טל בר, שביחד עם חבריה החליטו לעשות משהו לטובת הקהילה.
היא וחבריה בחרו עמותה (לשובע), ולקחו על עצמם לדאוג לאיוש משמרות בפעילויות העמותה במשך השבוע שקודם ליום הולדתה ה-40 של טל. שבוע ההתנדבויות יסתיים באירוע יומולדת שיוקדש כולו ללשובע.
במקביל, יצאה קריאה ברורה לכל החברים והמשתתפים בחגיגה מיוחדת זו להצטרף לעיגול לטובה, לעשות טוב באופן בלתי מורגש, כאשר הקריאה, מן הסתם, היא לעגל לטובת עמותת לשובע.
כפי שציטטה טל בראש אתר הפרויקט: "בכל יום יש הזדמנות לעשות משהו טוב, כזה שישנה למישהו אחר את העתיד, או לפחות ישנה יום בחייו" . וזו בדיוק המהות של עיגול לטובה.
במהלך האירוע יוצבו עמדות מחשב שיאפשרו לכל מוזמן להצטרף בקלות לעיגול לטובה, ולהמשיך ו"לעשות משהו טוב" בכל חודש.
כל היוזמה המרגשת הזו נולדה מתוך רצון כן למנף אירוע שגרתי לאירוע בעל השפעה ועשייה שרגישות חברתית בצידה. לי נודע על האירוע ממייל שגרתי, שנישלח אלי מטעם אחותה של טל, לאחר שהכל כבר סוכם והוחלט, הוזמנתי לקחת חלק ביומולדת יוצאת דופן זו.
אני מצרפת ראיון קצר שעשינו עם טל כדי שתתרשמו בעצמכם מהמעשה המקסים שלה.
תוכלי לספר מעט על עצמך?
אוטוטו בת 40, גרושה, אמא לשתי בנות מקסימות נועה (11) ושירה (8), שחיות רוב הזמן איתי בהרצליה, מכיוון שאביהן חי בשנים אחרונות בפראג.
אחרי כ-12 שנים בהן עבדתי כיועצת ארגונית, עשיתי שינוי מקצועי וכיום אני עובדת עם אנשים על תהליכי שינוי בחייהם. אני מאמנת אישית (קואצ'רית) בשיטת סאטיה מבית אימושיין, לומדת ומלמדת מדיטציה בדרך הזן בהנחיית תמיר מסאס.
מה הביא אותך לרעיון המקסים הזה של אירוע יומולדת עגול?
השנים האחרונות היו המאתגרות והמצמיחות בחיי.
מצד אחד תהליך הגירושין שהיה מטלטל וחייב אותי לבנות מחדש חיים שבהם אני חד הורית אחרי 18 שנות זוגיות.
מצד שני לימודי האימון והבודהיזם שהכילו בתוכם המון חסד ונתינה.
לפני כ-4 שנים כתבתי בחזון שלי (לעוד 20 שנה) רעיון שדומה לזה של יומולדת עגול...והנה זה קרה הרבה לפני.
יש משהו בציוני זמן "עגולים" שגורם לנו לעצור ולהעריך מחדש את האופן שבו אנו רוצים לחיות בעולם הזה.
כחצי שנה לפני היומולדת הבנתי שני דברים:
1. שיש לי באמת כל מה שאני צריכה
2. שאם אני מבקשת משהו לכבוד היומולדת הזה, עדיף שאבקש אותו למען אנשים שבאמת זקוקים לזה.
לא היה לי ספק שהבקשה הזו תגרום הרבה סיפוק ושמחה להמון אנשים. כל מה שנדרש היה לשבת ולחשוב על הדרך הטובה ביותר לעשות את זה.
היה לי רעיון מעורפל בנוגע לאיך זה אמור להיראות במציאות, וכדי לממש אותו הקמתי צוות היגוי שכלל את הוריי, אחותי, אחי וחברים טובים - איריס פז, גלי קרן, גיא אליאס, אפרת סופר-דורון, דניאל דורון, תמר עוזר, יעל גוזלי, רונן בן-דוד, וחגית מימון. כמות השעות שהשקיעו האנשים המופלאים הללו בפרוייקט בהתנדבות היא בלתי נתפסת, והחכמה, היצירתיות, המקצועיות והמחוייבות שלהם, הן שייצרו את הפרוייקט הזה כפי שהוא. הדלק של הפרוייקט היה העובדה, שהגם שעבדנו עליו ב"שעות הנוספות" שלנו, הוא מילא את כולנו באנרגיות ובשמחה כל-כך גדולים שהספיקו לנו לימים שאחרי.
למה דווקא לשובע? למה עיגול לטובה?
בדקנו כמה עמותות לפני בחרנו למי אנחנו רוצים להקדיש את הפרוייקט. כולן היו מרגשות, והתאהבנו בהן כליל, ומשום כך לקח לנו כ-3 שבועות רק להחליט...
ידענו שיש לנו מתנה ענקית לתת ורצינו לתת לכולן... ובכל-זאת, בחרנו בעמותת לשובע מכמה סיבות:
היקף הפעילויות הרחב שלה איפשר להמון אנשים להתנדב, מגוון הפעילויות איפשרו לאנשים לבחור ולהתנדב במה שמתאים להם, אהבנו את השקיפות, הפשטות, הנתינה העניינית והיושרה בדרך שבה פועלת העמותה, ואחרון חביב: מקימי העמותה היו המעסיקים הראשונים שלי...
בסביבות גיל 11 עשיתי אצלם את הבייביסטינג הראשון שלי (במשך שנתיים), וזכרתי אותם כאנשים מקסימים.
היה משהו שהרגיש נכון בלסגור מעגל ביומולדת עגול, ועכשיו, כשאני כבר גדולה, לתת להם ואיתם. זכרתי נכון. אין לתאר את שיתוף הפעולה לו זכינו, הידיים נפתחו לקראתנו מקטן ועד גדול, ואומצנו מיד למשפחת לשובע.
בעיגול לטובה נתקלתי לראשונה לפני כשנה, כשאחותי ואני בדקנו אופציה של הקמת מיזם עסקי-חברתי שפועל עפ"י עקרונות דומים.
כבר אז התפעלנו מהקלילות של הנתינה בדרך הזו, והיה לנו ברור שדרכינו יצטלבו באיזשהו שלב. הפרויקט הזה נראה לנו כמו הזדמנות טובה לזה.
מה גילית על חברייך בעקבות היוזמה הזו? האם הופתעת?
כל מי שביקשתי ממנו להצטרף לפרויקט הסכים מיד וללא היסוס.
אחד מהדברים הקסומים בעשייה הזו היה שהיא תוצר של עשייה משותפת.
תחושת הביחד היא מקור בלתי נדלה לכוח ולשמחה וכאן הייתה לנו הזדמנות להיפגש על בסיס קבוע בדרך שונה מזו שהיינו רגילים אליה עד אז ולברוא ביחד יש מאין.
זוהי גם הסיבה שהמלצנו לאנשים להגיע ולהתנדב ביחד.
העוצמה של זה שונה. הייתה לי עכשיו הזמנות פז להכיר את חבריי גם בפן מקצועי כקולגות.
כמות החכמה, טוב לב, הדיוק והיצירתיות שהייתה שם היא מדהימה. הצער היחיד שלי הוא שאני לא יכולה להציע לכולם להמשיך לעבוד איתי מעכשיו והלאה. אולי גם זה יגיע.
לא הופתעתי, ויחד עם זאת, לחוות את זה יום יום במשך כמה חודשים העצים את התחושה שבורכתי. לגדול במשפחה כזאת ולחיות כשאני מוקפת במעגל קרוב של אנשים כאלו זה הדבר הטוב ביותר שאני יכולה לאחל לעצמי.
מדובר בכמות לא מבוטלת של מתנדבים. אני יודעת שלהרבה אנשים יש כוונות ורצונות מצויינים אבל לא תמיד מוצאים את הזמן להתנדב, ואילו את לקחת על עצמך לארגן כ-110 מתנדבים בשבוע מרוכז אחד. כמה קשה היה לגייס אותם?
הרבה אנשים, במיוחד בגילאים שלנו, עסוקים באינסוף פעילויות וחיים במרדף סביב השעון.
יחד עם זאת, הרבה מביניהם רק מחכים להזדמנות לעשות "משהו מעבר". הבחירה שלנו הייתה לפתוח דלת למי שרוצה. ליצור את התנאים ולאפשר את ההזדמנות.
לא עסקנו בשכנוע. עסקנו בהפצת הרעיון ככל שיכולנו, כדי שמי שירצה ויתאים לו יוכל להתנדב, וזה עבד.
מעל 130 חברים וחברים של חברים נרשמו להתנדבויות השבוע.
זוגות, קבוצות של חברים, הורים וילדים, צוותי עובדים ועוד.
יש לי חברה שבבעלות שלה ושל בן זוגה חברת היי-טק.
היא הציעה לעובדיהם להצטרף לפרוייקט, ואכן השבוע 29 מהעובדים יגיעו לבתי הנוער של לשובע כצוותים. למשך כמה שעות, במקום לפתח תוכנות, הם יהיו עם ילדים שזקוקים להם.
דוגמא מרגשת במיוחד לאופן שבו זה עובר הלאה קרתה אתמול. במסגרת פרוייקט יומולדת עגול הגיעה למלצר במסעדת לשובע אישה בשם איריס. אני לא מכירה אותה וגם היא לא מכירה אותי. היא אפילו לא זוכרת ממי הגיע אליה המייל שסיפר על הפרוייקט. ראתה, נדלקה, וזה הספיק לה בשביל להגיע אתמול מריחן (שליד ואדי ערה) לדרום ת"א פשוט כדי לתת.
בשביל זה עשינו את זה.
הרעיון היה לאפשר טעימה ולחשוף את העמותה לכמה שיותר אנשים. מי שירצה להמשיך ולהתנדב, יוכל לעשות זאת בתיאום ישירות מול לשובע. מי שרצה ולא הספיק מאיזושהי סיבה, יוכל לעשות זאת גם בהמשך, ואנחנו כמובן כאן כדי לעזור במה שנוכל.
כבר עכשיו פנתה אלי חברה, וביקשה שאעזור לה לבנות גם את חגיגת יום ההולדת שלה במאי כאירוע נתינה ללשובע.
האם עדיין אפשר להתנדב? מה צריך לעשות מי שמעוניין? איזה סוגים של פעילויות התנדבות אתם מחפשים?
פעילויות ההתנדבות שהצענו במסגרת הפרוייקט הן: מלצרות במסעדה לנזקקים, הסעת ניידות לאיסוף מזון, סיוד בית נוער, מיון בגדים ומזון וסיוע בהכנת שיעורי בית לילדים בבתי הנוער ו/או העברת פעילות.
כאמור, התנדבו יותר אנשים ממה שצפינו. יחד עם זאת, מכיוון שבכל בית נוער יש 50 ילדים, תמיד ישמחו שם לעוד אוזן קשבת.
ולכן, מי שממש רוצה, יכול להירשם עוד היום דרך אתר הפרוייקט ולהשתבץ באחד מבתי הנוער.
עמותת לשובע מפעילה את כל המפעל העצום הזה במשך יום יום כבר 25 שנים.
לצערנו, סביר שהנזקקים יישארו נזקקים גם במהלך השנים הקרובות, ובלשובע ישמחו תמיד לעוד ידיים עובדות ולעוד תרומות.
ניתן לתאם את ההתנדבויות מול אנשי לשובע דרך אתר העמותה.
גם אתר בייגלה נתרם בחודשים האחרונים למען לשובע. הפרוייקט הנוכחי שהם מפעילים כרגע לקראת פסח נקרא "להיות בסדר עם חברים" – וגם הם מציעים לשלב חגיגה, חברות ונתינה. פרטים לגבי הפרויקט ניתן למצוא באתר בייגלה.
ולשאלתך, מי שמעוניין צריך פשוט להחליט. ואם להתחייב למשהו קבוע נחווה שמשהו לא נינוח, פשוט להחליט בכל פעם רק על הפעם הבאה ולמצוא מסגרת שמאפשרת את זה.
כמו שאמרה לי חברה שהתנדבה אתמול: "זה מדהים שכמה דקות מכאן נמצא עולם אחר, וכל מה שאתה צריך זה לאסוף את עצמך בידיים ולסוע לשם לכמה שעות. השעות אלו הן אמנם טיפה בים, אבל הן משמעותיות מאד ועושות הבדל".
תוכלי לספר מעט על המסיבה המתוכננת בראשון באפריל. כמה אנשים להערכתך אמורים להגיע אליו?
שבוע ההתנדבויות יסתיים באירוע יומולדת אליו מוזמנים חברים, בני משפחה, אנשים שאני אוהבת.
האירוע יתקיים בבית לשובע עצמו בדרום ת"א, כי כמו שכתבתי בהזמנה זה "המקום בו דברים טובים קורים מדי יום". שם ממוקמים משרדי העמותה, מסעדת לשובע לנזקקים ומעון גגון לדרות רחוב.
באירוע יופיעו בהתנדבות כ-30 אמנים שתרמו את זמנם ואת כישרונם, אנשי לשובע יישתפו בסיפורים מרגשים מהחיים וכמובן שבקשתי שמי שרוצה להביא לי מתנה יביא במקום צ'ק לפקודת עמותת לשובע.
את הכיבוד הזמנו מ"סומסום" שהוא מיזם עסקי שמופעל ע"י נוער בסיכון מטירת הכרמל, ואת הקינוחים תרם חבר שבבעלותו "שוקולד ליה" - שמעסיק אנשים בעלי צרכים מיוחדים.
אין לי מושג כמה יגיעו, אני מקווה שכמה שיותר, כי האירוע עומד להיות מרגש בצורה יוצאת דופן. הושקעו בו המון אהבה ונתינה וולונטרית ואני רוצה שכמה שיותר אנשים ייהנו ממנו.
אני את המתנות שלי ליומולדת 40 כבר קיבלתי, עכשיו תור האחרים ועמותת לשובע.
ולסיכום, מה למדת בעקבות הפעילות הזו? האם יש לך תובנות מסוימות מהפעילות שתוכלי לחלוק עמנו?
כמו שחשבתי לפני כן, אין סיפוק גדול יותר מלתת למישהו אחר, ולהיות במגע ישיר עם המקבל או עם תוצאות הנתינה. תגובות המשתתפים בפרוייקט מספרות בדיוק על זה ועושות חשק לעוד.
לדוגמא: מתנדבת בבית נוער של ילדי עובדים זרים שכתבה: " היום קבלתי מתנה. ילדה אחת קטנה עם עיניים מלוכסנות אמרה לי תודה. אמנם זו רק טעימה קטנה אבל בזכות שעה אחת בודדה התמלאתי באהבה, ואולי זו התחלה...תודה.". ההבנה הגדולה ביותר שלי היא שכשכל הכוחות מכוונים לכיוון אחד מיטיב, אפשר לשנות עולם.
דברים מסתדרים כאילו מעצמם ונוצר כוח אדיר שעושה טוב לכולם, ואם יש משהו שאני רוצה לעביר הלאה, במיוחד לבנותיי, זה את זה.
אני חושבת שהרעיון והראיון מדברים בעד עצמם וחוץ מלהתרגש אין לי מה להוסיף הפעם.
שלכם –
דנה.
החל מספטמבר יפורסמו בבלוג של המטענה מאמרים שמספרים על כל מה שקשור לטעינה ולהפחתת לחצים ושחיקה: כלים, מחקרים עדכניים, עקרונות, ראיונות ורעיונות שאפשר ליישם בעבודה ובחיים הפרטיים. רוצים להישאר מעודכנים? אתם מוזמנים להירשם כאן לבלוג