כשהייתי בתקופת הסטאז' אחרי קורס מאמנים, הגיעה אלי מתאמנת שה-מטרה שלה הייתה להיכנס להריון. היא הגיעה אחרי כמה שנים של הפריות חוזרות ונשנות שנכשלו שוב ושוב. היא הייתה נחושה להשיג את המטרה no matter what. כל כך נחושה, שלא ראתה שום דבר אחר לנגד עיניה, ואט אט תחומים רבים בחייה החלו להיפגע, כמו למשל הקריירה והזוגיות. בהתחלה עבדתי איתה על השגת המטרה. אחרי כמה פגישות, החלטתי לשנות כיוון. מה זה לשנות? להפוך אותו כליל! זה לא היה נטול פחדים מצידי, כי זה נגד את כל מה שחשבתי שלמדתי בקורס מאמנים. אבל הבטן שלי צעקה שזה הדבר הנכון לעשות.
ביקשתי ממנה לתאר מה יקרה אם חרף כל מאמציה - המטרה לא תושג והיא לא תצליח להיכנס להריון לעולם.
זה היה רגע קשה.
התעקשתי שנדבר על זה, ושנחשוב - בהינתן שזה המצב - מה היא מתכננת לעשות? אילו אופציות נוספות עומדות בפניה להורות? האם זה משהו שהיא מוכנה לשקול? והכי חשוב: בין אם כן ובין אם לא - איך היא בונה לעצמה חיים מלאים, מספקים ושמחים גם אם לא תיכנס להריון? זה פתח אצלה משהו עוצמתי. במהלך תהליך האימון הזוגיות עם בעלה השתפרה פלאים, היא נכנסה להריון באופן ספונטני והפילה, ובחרה להקים עסק עצמאי (והקימה). היום יש לה שלושה ילדים (לפחות. כך היה בפעם האחרונה שהתעדכנתי). זה לא מפתיע. כל האנרגיה שהופנתה להשגת המטרה הזו השתחררה והופנתה ליצירת הישגים בתחומים אחרים שנזנחו. עם ההצלחה והסיפוק הגיעו גם הרגיעה, הנינוחות והשמחה. עבודת הסמינריון שעשיתי בסוף התואר בפסיכולוגיה עסקה בקשר הישיר בין סטרס לבין קשיים בכניסה ספונטנית להריון/כישלון של הפריות חוץ גופיות. והנה, דווקא ההתייחסות לאופציה ההפוכה, המפחידה מכל עבורה, היא זו ששחררה את הסטרס. אחרי 14 שנים כמאמנת אני מבינה, שמה שעבד כאן זה בעיקר החזרת חוויית השליטה בחייה.
חוויית השליטה היא אחד החלקים המשמעותיים של חוסן והתמודדות עם משבר ואי וודאות.
הגל הראשון של הקורונה תפס אותנו לא מוכנים. עשינו מה שיכולנו ובעיקר חיכינו שיעבור. גם הגל השני הגיע מוקדם משצפינו (חלקנו לפחות). אני שומעת מאנשים רבים שגם הפעם הם מחכים ש"הנה רק הגל יעבור, והשגרה שוב תחזור, ונוכל לחזור ולהמשיך מהנקודה בה הפסקנו, ולעשות את מה שעשינו". השאלה שמעסיקה אותם (מעבר ל"איך אני סוגר את החודש? או "כמה חסכונות עוד נותרו לי כדי להחזיק מעמד עד אז?") היא: מתי זה יקרה?
ואולי כדאי לשנות את זווית הראייה?
אני רוצה להציע לשאול דווקא עכשיו גם את השאלה ההפוכה: ומה אם יבוא עוד גל ועוד גל, והמצב הנוכחי ימשיך ויראה אותו הדבר גם בשנים הקרובות? מה אתם מתכננים לעשות? איך אפשר לחיות חיים מלאים ומספקים ולהתפרנס - אם זהו המצב? במקרה שהמצב אכן יחזור מהר לקדמותו - אתם ממילא יודעים מה לעשות. במקרה שלא - תהיה לכם תכנית חליפית, שאולי תספיקו ליהנות ממנה כבר עכשיו. לא פשוט לשאול את השאלה ההפוכה. זה יכול להעלות פחדים במידה כזו שיוצרת בלאק אאוט. אם קשה לכם לעשות את זה לבד - אני כאן לליווי.
לפרטים, שאלות ולקביעת שיחת היכרות 052-3678772 או במייל tal.bar@hamitana.co.il *את התמונה המהממת הזאת צילמה ושלחה לי סדנת בוטיק צילום בנייד 'מתחת לאף' עם נתלי תמיר כשביקשתי ממנה תמונה של גלים. היא הפתיעה אותי ושלחה לי גם גולשים. מזה הרבה שנים שאני אוהבת לצפות בהם נחושים וגולשים, נופלים ועולים שוב על הגלשן, מתרסקים על הגל ושוב קמים, ודרך זה משתפרים מפעם לפעם. אם זהו לא ביטוי לנחישות וסימבול לחוסן - אז מה כן?
בבלוג של המטענה מפורסמים מאמרים שמספרים על כל מה שקשור לטעינה ולהפחתת לחצים ושחיקה: כלים, מחקרים עדכניים, עקרונות, ראיונות ורעיונות שאפשר ליישם בעבודה ובחיים הפרטיים. רוצים להישאר מעודכנים? אתם מוזמנים להירשם כאן לבלוג