• טל בר

Burnouting - עכשיו יש מקום לדבר על זה

עודכן: 25 באפר׳

רגע לפני שהקורונה פרצה לחיינו (מישהו זוכר את החיים שלפני הקורונה?) הקמתי קבוצה משובחת של אנשי מקצוע שמטרתה המוצהרת הייתה להעלות את נושא השחיקה על סדר היום בארגונים. בפתיחת המפגש הראשון ביקשנו מכל אחד ואחת שנכחו בפגישה לספר איך שחיקה קשורה אליהם. זו הייתה דרך אחרת לשאול למה הם כאן. חשבנו שזה יהיה סבב קצר וממנו נמשיך הלאה. הסבב הזה לקח כמחצית מהפגישה. הם רצו לדבר. פתאום היה להם מקום תומך לזה.


חלפו מאז יותר משנתיים. לפני שבוע, כהרגלי, פתחתי סדנת טעינה בשאלה: "למה אנשים לא רוצים לדבר על שחיקה?". לרוב אני מקדישה כמה דקות לתשובות לשאלה הזאת, אבל הפעם זה לקח יותר. הרבה יותר. הם רצו לדבר על שחיקה, ופתאום הזדמן להם מקום תומך לזה.

הגיע הזמן לדבר על השחיקה שלנו. עכשיו יש מקום טוב לזה

למה אנשים לא רוצים לדבר על שחיקה?

הנה שלל תשובות שאני מקבלת בתגובה לשאלה הזאת:

// כי אין להם כוח לטפל בזה

// מי רוצה להודות בזה?

// יש אפקט של התרגלות לשחיקה. מתרגלים לחיות עם זה ככה. // זה נתפס כחולשה או כפינוק ("מה את.ה בוכה? כשאני הייתי בגילך עבדתי כל יום עד 2:00 בלילה/הלכתי כל יום ברגל קילומטרים לבית-הספר" וכן הלאה) // אנחנו חיים בתרבות של סופרמנים (לא רוצים להיות חריגים או להיתפס כמי שנכשלו) // הם אומרים לעצמם: "אולי אם במקום לדבר על זה אני אנקוט בשיטה של fake it until you make it - זה יעבור מעצמו" (רמז להמשך הפוסט: זה לא).

// הם מתמקדים בלפתור בעיות ספציפיות (שנובעות מהשחיקה/מהסטרס) ולא מבינים שהמקור לכל הסימפטומים האלו הוא אחד - שחיקה // בורות - הם לא יודעים מה זו שחיקה ולא מזהים כשזה קורה להם ו/או חושבים ששחיקה היא כמו רגש - באה והולכת מעצמה // זה תהליך שקורה לאט לאט, קשה לתפוס שזה קורה, וכשהם מבינים - זה כבר מאוחר מדי // הם מאשימים את עצמם - מפנים את הדיבור פנימה ולא החוצה // הם מפחדים לקבל תגובות קשות/מבטלות/מזלזלות מהסביבה // הם חושבים שרק הם חווים את זה - מתביישים, מתקשים להסביר מה קורה להם ו/או חושבים שאחרים ממילא לא יבינו. // הם חוששים מההשלכות של "מה יקרה אם ידעו" (למשל, לא יקדמו אותי בתפקיד, לא יקבלו אותי למקום עבודה חדש או לא יתנו לי אחריות בתחום שאני רוצה) מה דעתך?


למה למרות זאת כדאי לדבר על זה?


מתוך הספר "מותרות" של יעל משאלי

האם קרה לך שסיפרת משהו לקבוצה של אנשים, והם התחילו להנהן בראשם ולהגיד שמשהו דומה קרה גם להם? כשאנשים מתחילים לשתף את מה שהם חווים, מתעוררת אנרגיה מיוחדת שמתפשטת בקבוצה כולה. אני מכירה את זה מקבוצות שאני מנחה. יש בזה קסם שקשה להסביר במילים שמלווה בהרגשת הקלה. האנרגיה הזאת היא חלק מהאנרגיה שחסרה לאנשים שחווים שחיקה. אני קוראת לזה טעינה חברתית.


סיבות נוספות לדבר בקבוצה על חוויית השחיקה שלי:

// ההבנה שאני לא לבד, יש עוד (הרבה) כמוני - "בחברות מערביות רבות, ובכללן החברה הישראלית, לא מקובל להודות במגבלות, בחולשות ובבעיות, במיוחד בתחום העבודה. הציפיה מבעלי מקצוע היא שישלטו בכל מצב. לכן, כשמתעוררות בעיות, אנשים רבים מרגישים שהם האשמים, ומנסים להסתיר את מצבם מאחרים, מתוך מחשבה מוטעית ש"כולם מתפקדים היטב, ואני היחיד.ה שנכשל.ת". לתהליך חשיבתי זה קוראים פסיכולוגים חברתיים "הנחת הייחודיות המוטעית" או "בורות הרבים" – הנחתו של הפרט שהוא היחיד המגיב בצורה מסויימת... כאשר אנשים נפגשים במסגרת של קבוצה, הם יכולים לחלוק בחוויותיהם, וכך לשבור את "בורות הרבים" שבה היו לכודים עד אז" (מתוך: שחיקה בעבודה/ איילה מלאך פיינס).

במפגשים הקבוצתיים הם מגלים שעוד אנשים חווים שחיקה כמוהם, ושזה הרבה יותר נפוץ ממה שחשבו.


// העברת הפוקוס להתמודדות - כאשר נמצאים בחברת אנשים שחווים דברים דומים, המשתתפים יכולים להודות בתחושות השחיקה שלהם ללא מבוכה או בושה. אחרי שעשו את זה, יכולים כל המאמצים אשר הושקעו עד אז בהסתרת סימני השחיקה להיות מושקעים בהתמודדות יעילה יותר עימה. במקום להתמקד ב"מה לא בסדר איתי?" להתחיל להתמקד ב"מה ניתן לעשות במצב הזה ואיך נכון לי להתמודד איתו?". משפט מפתח שמלווה אותי מאז קורס המאמנים שבו השתתפתי לפני 15 שנים הוא:

"שינוי יותר חשוב מ'לא נעים' ". לדבר על זה הוא צעד ראשון לשינוי.

//תמיכה חברתית נמצאה כ"בולם זעזועים" לשחיקה - תמיכה חברתית היא אחד המקורות הטובים ביותר לחיזוק, למידה ומילוי מצברים בעת משבר. מחקרים רבים מראים שמצבם של אלו שיש להם תמיכה, במרבית המקרים, טוב יותר ממצבם של אלו שאין להם תמיכה. למרבה הצער, אחד הסיפטומים של שחיקה הוא הימנעות מחברת אחרים. קבוצת ה-Burnouting באה לתת לזה מענה. כל מה שצריך הוא להירשם ולהגיע. השאר כבר יקרה מעצמו.

// יש מה לעשות גם כשאין כוח - המפגשים יכללו גם כלים להתמודדות בהתאם למה שיעלה בקבוצה. היתרון של מפגשים קבוצתיים לעומת תהליך אישי הוא האפשרות ללמוד מאחרים שמצויים במצב דומה.


מה זה קבוצת Burnouting?

מרחב לא שיפוטי של הקשבה, תמיכה, המשגה (שמות ומונחים מקצועיים למה שעובר עלי כשאני חווה שחיקה), להרגיש שאני לא לבד עם זה – מה שקורה לי הוא נורמלי ואפילו הגיוני, לקבל ולתת חיזוק, ולקבל כיוונים להתמודדות. כל מפגש יפתח בכמה דקות של נשימה/מיינדפולנס, וימשיך בשיתוף והקשבה, וקבלת כלים לטעינה והתמודדות בהתאם למה שיעלה בקבוצה.


ותכל'ס?

כמה ואיך? 6 מפגשים קבוצתיים (עד 12 משתתפים בקבוצה) שבועיים בני שעה וחצי כל אחד מתי? ימי שני בשעות 18:00-19:30 החל מה-2/5/2022 איפה? הדר יוסף (צפון תל אביב, יש חניה בשפע)

כמה זה עולה? 1200 ₪ ל-6 מפגשים (ניתן לחלק לשני תשלומים)

איך נרשמים? השאירו כאן את הפרטים ונחזור אליכם להרשמה.


הסדנה תיפתח בהרשמה של מינימום 8 משתתפים.

ענייני קורונה: עד שנחזור לנורמליזציה, ההרשמה למחוסנים ו/או מחלימים מארבעת החודשים האחרונים.


קצת עלי


בעלת B.A בפסיכולוגיה וסוציולוגיה (אוניברסיטת תל-אביב), M.A בהתנהגות ארגונית (בית הספר למנהל עסקים, אוניברסיטת תל-אביב), מנחת קבוצות מוסמכת (בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל-אביב), מאמנת מוסמכת (אימושיין - בית הספר למצויינות באימון), ומדריכת מדיטציה ומיינדפולנס מוסמכת (Become One, תמיר מסאס).


כיועצת ארגונית אני מלווה כבר מעט 25 שנים ארגונים ומנהלים בתהליכי שיפור ושינוי. כמאמנת אישית אני מלווה ב-15 השנים האחרונות גם אנשים פרטיים בתהליכי שינוי וצמיחה. בשנים האחרונות אני מתמקדת בהפחתת לחצים ושחיקה ובהתמודדות עימם, דרך סדנאות, הרצאות, כתיבה, ליווי תהליכים אישיים ובקרוב גם מחקר.

אני מכירה את נושא השחיקה גם באופן אישי, ושמחה לומר שסוף כל סוף אני מרגישה לגמרי חופשיה לדבר על זה ולשתף מחוויותיי האישיות

ומה מספרים עלי לקוחותיי?

"נכנסתי "הפוכה ומוצפת" לגמרי, ואני יוצאת הרבה יותר רגועה. הכלי הזה מרגיש לי נכון. אני בהחלט לוקחת על עצמי להמשיך ולתרגל אותו ביומיום."


"היה לי הרבה יותר קל ונוח להיחשף, הרגשתי חופשיה איתך וזה אפשר לי להוציא הרבה דברים ששמרתי בתוכי. אני יכולה להגיד לך שאחרי כל פגישה איתך הרגשתי מרוממת, קלילה והרבה יותר טוב עם עצמי. זה הפיח בי אנרגיות שלא היו לי לפני הפגישה."


"הקשבתי לקול המרגיע של טל והתחלתי להרגיש שהגוף שלי משתחרר, שהנפש שלי מתחילה להירגע, אני כבר לא מתמקדת בעייפות ומרגישה משוחררת יותר. בזמן התרגילים הרגשתי יותר אופטימית וזוהי הרגשה נפלאה שליוותה אותי למשך כל היום עד עכשיו!! "

ובזכות הנשימה ככלי להפגת מתחים:


"הסדנה הטובה ביותר שהשתתפתי בה. החיבור היה נכון ומידי. בהתחלה הינו מעט סקפטיים בתועלות שאפשר להפיק מהנשימה אבל בהמשך הבנו את היתרונות העצומים! הסדנה העניקה לי תקוה והיתה בשבילי כמו אוויר לנשימה. יצאנו שלווים ורגועים. קלעת בול!"


"הבנתי שאתה זה שאחראי לסדנא המופלאה שעברה עלינו אתמול. היית צריך לראות איך נכנסנו אליה: סקפטיים, ואיך יצאנו ממנה: רגועים ושלווים כאילו היינו בספא. כמו שאומרים זה היה ממש כמו אוויר לנשימה, ולא רק אני הרגשתי כך. אחת הסדנאות הכי טובות שהיו, מאוד נהניתי בה. לא חשבתי שמישהו יכול ללמד אותי או לחדש לי רפלקס שכבר קיים בי, אבל רציתי לבדוק את הסיסמאות האלה שאני נתקלתי בהן בחודשים האחרונים בפייסבוק בסגנון :"אל תשכחו לנשום". אנחנו סופגים הרבה מתח ועצבים וכעסים בעבודה הזאת. כלים כמו זה להרגעת הנשמה יהיו רעיון מעולה!"


איך אדע אם אני שחוק.ה?

אפשר להתחיל כאן בפוסט שכתבתי שעוסק בדיוק בזה. אם יותר מארבעה סעיפים שמופיעים שם תקפים לגביך - יש סיכוי סביר שאת.ה בכיוון או שאת.ה כבר חווה שחיקה.

אני משתמשת עם לקוחותיי בשאלון השחיקה המקוצר של איילה מלאך פיינס. ניתן למצוא אותו בספר שלה: "שחיקה בעבודה". השאלון ישלח למילוי לנרשמים שירצו בכך לפני פתיחת הקבוצה. אם ברצונך למלא אותו לפני ההרשמה או בלי קשר אליה, ניתן לעשות זאת בעלות של 80 ש"ח. המחיר כולל קבלת לינק לשאלון עצמו + חישוב התוצאות. במידה ותבחר.י להירשם לקבוצה, העלות תקוזז ממחיר ההשתתפות. השאלון טוב לצרכי אבחון עצמי ראשוני, ואינו מהווה תחליף לאבחון של איש מקצוע. בכל הקשור להשלכות רפואיות, טיפוליות או תעסוקתיות של השאלון וכל הקשור בו, יש לפנות לגורם טיפולי מורשה. רוצה למלא את השאלון? מלא.י כאן את פרטייך ואחזור אליך.


נותרו לך עדיין שאלות? ביום שני 25/4 ב-20:00 אקיים מפגש זום קצר לשאילת שאלות.גם אם אתם לא כאן בסביבה, ZOOM from anywhere יעזור לנו. אם ברצונך להצטרף למפגש הזום, השאיר.י כאן פרטים ואשלח לך לינק להצטרפות.












0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול