סיפורים מהקליניקה - כשהמצטיינים מתעייפים

על כמה את עכשיו?

נ. היא מנהלת בחברת היי טק מאזור המרכז, בשנות השלושים לחייה, אמא לשלושה ילדים, פעלתנית ונמרצת.

לפני תהליך הטעינה ליוויתי אותה במשך כשנתיים, כשעל הפרק היו גיבוש תפיסה ניהולית, חיזוק מיומנויות ניהוליות, הצבת מטרות ויעדים וליווי בהשגתם.

נ. היא חלומו של כל יועץ ארגוני. היא מסורה, נמרצת, אוהבת את עבודתה מעומק ליבה, לא שוקטת על שמריה לרגע ופניה תמיד קדימה – לצמוח, לשפר ולקדם את הארגון שבו היא עובדת. במהלך עבודתנו המשותפת, כל הצלחה שלה דירבנה אותה להציב מיד את האתגר הבא, וכל קושי עשה לה חשק להתעמת איתו ו"לפצח" אותו. במשך שנתיים היא הציבה מטרות ויעדים שרק הלכו וגדלו, והשיגה אותם במהירות שיא: היא שכללה את מיומנויות הניהול שלה, הכפילה את היקפי מכירות המוצר עליו היא אחראית, שינתה את תפיסת העבודה, ובנתה צוות חזק, מסור ושנעים לעבוד בו.

ביני לבין עצמי קראתי לה "המצטיינת".

כל אלו לא הכינו אותי לפגישה, שבה סיכמנו שנת עבודה, כשפנינו קדימה לשנה הבאה. בשמחה ובסיפוק עשינו V על המטרות ועל היעדים שהציבה לשנה שנסתיימה, וציינו גם הצלחות לא מתוכננות שקרו בדרך. כששאלתי אותה מה היא מתכננת לשנה הקרובה, היא לא הגיבה כפי שהגיבה בשנים קודמות לאותה השאלה בדיוק. בעבר היא הייתה מלאת תכניות ושאיפות. בפעם הזו היא שאלה אותי: "זה תמיד יהיה ככה? תמיד ברגע שאשיג את המטרות שלי, אצטרך להציב מטרות חדשות ולהשיג אותן? אף פעם לא אגיע לשלב סטאטי שבו אוכל פשוט לנוח ולהמשיך את מה שאני כבר עושה?".

האם המצטיינת התעייפה?

לנוח על זרי דפנה זו כמובן אפשרות קיימת. יחד עם זאת, השאלה/תגובה שלה הפתיעה אותי. הרי מדובר באישה, שעד כה, השמחה, האנרגיות והמוטיבציה שלה נבעו מתוך התחדשות, גדילה ושינויים. זה היה המנוע שלה.

איך זה ש"מקור הדלק" שלה הפך ממטעין למרוקן?

שאלתי אותה, והיא ענתה שהיא אכן פשוט עייפה. אין לה עוד כוח להיות גורם מחולל. ולא רק שאין לה כוח, היא גם חולה יותר – מה שגורם לה להיעדר לעתים קרובות מעבודתה, דבר שכבר זכה להערות מצד מנהליה ומצד העובדים בצוות שהיא מנהלת. בו ברגע החלטנו שאנחנו דוחות את גיבוש התכניות לשנה הקרובה, ובמקום זה נעשה תהליך מקדים של טעינה.

תהליך טעינה – מילוי מצברים מחדש

כל תהליך טעינה מתחיל בשאלון אבחון של מצב טעינה נוכחי, ובזיהוי הרגלים מטעינים והרגלים מרוקנים (עוד על מודל חמשת המטענים ניתן לקרוא כאן).

כשאנחנו מדברים על מצב טעינה, אנחנו מדברים על כמות הכוח שיש לאדם ברגע זה.

את שאלון אבחון הטעינה נ. מילאה בקושי רב, בזמן ששכבה (שוב) חולה בביתה. היא פייטרית, ולמרות שהיה לה קשה – היא לא ויתרה. לפגישתנו הבאה היא הגיעה מוכנה.

ציון הטעינה הכללי שלה היה 57% שמשמעותו: מחסור משמעותי באנרגיה.

לא מפתיע לאור הסיבות שבגללן התחלנו בתהליך: עייפות, מוטיבציה בירידה ומחלות מרובות.

מה עשינו?

אחד הדברים הראשונים שראינו באבחון היה שהיא כמעט לא לוקחת הפסקות במהלך יום העבודה. היא עוברת מדבר לדבר, וכשמסתיים יום העבודה בתשלום, היא מיד ממהרת לקחת את הילדים מהמסגרות ומתחילה את המשרה השנייה שלה כאמא פעילה. כך יום אחר יום, כשמדי ערב היא צונחת, גמורה.

כשמתחילים לשנות הרגלי טעינה, כדאי להתחיל ממשהו שהכנסתו לחיים תהיה כרוכה במינימום מאמץ, ולעומת זאת הערך שלו במונחי טעינה יהיה גדול במיוחד.

במילים אחרות: מינימום השקעת כוח – מקסימום הגדלת כוח.

זה היה השיקול המרכזי שהוביל אותנו להתמקד בנושא ההפסקות לפני כל דבר אחר. זה והעובדה שהפסקות הן תמיד דבר טוב להתחיל בו, כי אם מנצלים אותן נכון, הן מהוות "תחנות טעינה וריענון" משמעויות במהלך היום. מסתבר שאצל חלק ניכר מהאנשים, גם כשהם כבר עושים הפסקה – היא מרוקנת אותם ולא מטעינה. על חשיבות ההפסקות וכיצד עושים אותן נכון ניתן לקרוא כאן.

בתור התחלה ביקשתי מנ. לשלוח לי מדי יום את לו"ז ההפסקות שלה. רק מעצם הרישום של הלו"ז, הלכה ונבנתה לה רוטינת הפסקות שעבדה מצויין, והיא מתמידה בה עד היום. למשל, היא הוסיפה הפסקה בתחילת יום העבודה, אחרי פיזור הילדים במסגרות ולפני הצלילה לקלחת של העבודה עצמה. כמה דקות של שקט, ארוחת בוקר רגועה במשרד ואתחול רגוע של היום. היא גם דאגה להפסקה בשעות אחר הצהריים בין הריצות עם הילדים והסידורים.

במשך כארבעה חודשים נפגשנו שבע פעמים כדי לעבוד על הרגלי הטעינה שלה. בנוסף לנושא ההפסקות התמקדנו בפגישות האלו בשינויים שקשורים בתזונה, בפעילות גופנית, ובהגדלת הזמן שהיא מקצה לדברים החשובים לה ושמהם היא הכי נהנית בעבודה ובחיים הפרטיים. פירוט של חלק מהדברים האלו מופיע בהמשך הפוסט בחלק שבו נ. מספרת על תהליך הטעינה. במהלך התקופה הזו היא הבחינה, כי בעוד שאת הלו"ז בעבודתה היא מתכננת בקפידה, הרי שבחייה הפרטיים היא לא עושה זאת, וכתוצאה דברים רבים שחשובים לה לא קורים בפועל. היא התחילה לתכנן גם את הזמן הפרטי שלה, כמו שהיא רגילה לעשות בעבודה, ודיווחה בהשתאות כי היא מספיקה לעשות הרבה יותר דברים.

בחלוף ארבעה חודשים ממילוי האבחון הראשון ביקשתי ממנה למלא שוב את אבחון הטעינה על מנת לבדוק מה נשתנה. התוצאות מופיעות בטבלה הבאה:

תוצאות אבחון הטעינה של נ. כעבור ארבעה חודשים

וכך סיכמה נ. את תהליך הטעינה:

"אני נמצאת כרגע בתחושה טובה מאוד ועם אנרגיה מרוממת מאוד.

הצלחתי להשיג המון דברים בזמן קצר.

לעומת הפעם הראשונה, מילוי אבחון הטעינה בפעם השנייה היה חוויה נעימה בשבילי. הכל מאוד זרם לי והרגשתי שכל שאלה משקפת עוד צעד אחד להצלחה שלי .

בפעם הראשונה שבה נחשפתי לשאלות הייתי מאוד כבויה וחסרת אנרגיה. הכל היה שלילי מבחינתי, ורוב השאלון היה נכון. היה לי קשה להתבונן במראה הזאת.

הופתעתי מאוד לגלות שהשאלון הנוכחי היה ברובו לא נכון, וזה אישש לי את זה שאני עובדת קשה עבור ההצלחות שלי (במובן של מתמסרת לאתגר ולא מוותרת, עובדת קשה וקוצרת הצלחה. ט.ב.).

אני מרגישה שהמון דברים התחילו להסתדר במקום שלהם, ואני שמחה לגלות שהכל קטן עליי !!!

במישור האישי:

חזרתי לקרוא ספרים כמו תולעת, כמו פעם. זאת אחרי שלא קראתי ספרים מאז שהילדים נולדו לפני שמונה שנים.

אני יכולה להגיד לך בסוד שגם בזוגיות תהליך הטעינה השפיע עליי לטובה.

פתאום אני מגלה שיש הרבה זמן לכל מיני דברים שלי שחשובים לי, ואני מנצלת את הזמן שלי בצורה נכונה גם אחרי העבודה.

אני מרגישה לפעמים שאני חוזרת לימי הרווקות שלי. זה קורה בעיקר בימי שישי, עם היציאה והבילויים שכנראה היו חסרים לי (אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה יצאתי עד 4:00 בבוקר, ועכשיו זה קורה, כולל גיחות ספונטניות לירושלים ולצפון).

התחושה הכללית שהייתה לי לפני כן היא שנהייתי זקנה וחסרת כוחות. עכשיו כאילו שהכל התהפך: אני מלאת אנרגיות בטירוף, וכמעט ולא עייפה. כאילו עברתי מאפס למאה.

התחלתי להתאמן 4 פעמים בשבוע.

התזונה שלי השתפרה בצורה מדהימה – אני עדיין מרשה לעצמי ליהנות בשישי ולחרוג קצת, אבל בסך הכל אני מתמידה יותר מתמיד והמשקל מראה זאת.

אמא שלי יצאה לפנסיה, והתחלתי לצעוד איתה פעם בשבוע, רק שתינו.

אפילו השיחות שלי עם החברים שלי הפכו פתאום לעמוקות יותר.

במישור המקצועי:

ביקשתי העלאת שכר וקיבלתי.

מכיוון שאני עוברת תהליך עם עצמי, אני מגלה שהסביבה שלי בעבודה שמה לב לשינויים שקורים לי (וכבר ניגשו אליי מספר עובדים ששמו לב שמשהו בי שונה ופירגנו לי).

ניהלתי קונפליקט צוותי בצורה שונה מבעבר, רגועה יותר ואישית יותר, וכך גיליתי דברים חדשים וחשובים על הצוות שלי.

אני בעיצומו של פיילוט מרגש של גישה חדשה בעבודה עם הלקוחות שלנו.

יש שיפור במדדים הקשורים לטיפול שלנו בלקוחות.

מצאתי דרכי עבודה יעילות ומהירות יותר, שיחסכו לצוות זמן, ויתנו להם אפשרות לעשות דברים נוספים.

קבעתי פגישה עם מנהלת משאבי האנוש שלנו כדי שתעזור לי לקדם תהליך משמעותי עם הצוות, כזה שאני רוצה לעשות כבר זמן רב.

קבעתי פגישות שנועדו לקדם דברים עתידיים."

עד כאן נ.

מיותר לציין שאנחנו כבר עובדות במרץ על המטרות הניהוליות החדשות שלה.

נ. היא לא מקרה יוצא דופן – דווקא המצטיינים הם שנשחקים

העובדים שמועדים לשחיקה יותר מכל הם דווקא אלו המחוייבים ביותר לעבודתם ולארגון בו הם עובדים, האכפתיים ביותר, הערכיים ביותר, ההישגיים ביותר ואוהבי האדם. במילים אחרות, העובדים הטובים ביותר. כל אלו גורמים להם "לרוץ" מהר ולעשות כמה שיותר, לעתים מבלי לדאוג לעצמם במהלך הדרך, עד שהם שורפים את כל הכוחות שלהם, כולל את הרזרבות. לא בכדי המילה באנגלית לשחיקה היא Burnout.

אפילוג

כששלחתי לנ. את הפוסט הזה לאישור לפני פירסומו היא אמרה לי: "אני לא מאמינה שדיברתי ככה פעם".

לפרטים נוספים על הרצאות, סדנאות או תהליכי טעינה אישיים וארגוניים אתם מוזמנים להיות בקשר.

לכבוד שנת תשפ"א אני מציעה שיחת אבחון הכוללת שאלון אבחון + פגישה אישית (טלפונית, בזום או פנים אל פנים בהתאם לתו הסגול) במחיר מיוחד של 500 ש"ח במקום 650 ש"ח. המחיר תקף לפגישות שיתקיימו בחודשים ספטמבר 2020 - דצמבר 2020. כל הפרטים ואפשרות להרשמה כאן.

החל מספטמבר יפורסמו בבלוג של המטענה מאמרים שמספרים על כל מה שקשור לטעינה ולהפחתת לחצים ושחיקה: כלים, מחקרים עדכניים, עקרונות, ראיונות ורעיונות שאפשר ליישם בעבודה ובחיים הפרטיים. רוצים להישאר מעודכנים? אתם מוזמנים להירשם כאן לבלוג