• טל בר

איך היא עושה את זה? - סיון קונוולינה

עודכן ב: 30 אוק 2019

את סיון הכרתי לפני כמה שנים בקורס הבלוגינג השנתי של יונית צוק. בזמן שלמרבית משתתפות הקורס היה בלוג אחד, אם בכלל, סיון תחזקה ביד רמה שני בלוגים במקביל. בעוד רובנו הגענו ממרכז הארץ לקורס שהתקיים בבני ברק, היא הגיעה מחיפה. מאז היא הספיקה להוסיף לעיסוקיה כמעצבת וכבלוגרית שלל פעילויות נוספות, וכל אחת מהן מטופלת על ידה כאילו הייתה בת יחידה. לפני כמה שבועות סיון הזמינה אותי להרצות בסטודיו שלה בפני קהילת המעצבות שהיא מובילה. בסוף ההרצאה ביקשתי ממנה להתראיין מכמה סיבות עיקריות:

  1. המובן מאליו: היא עושה המון דברים בהצלחה גדולה ונשארת שפויה כדי לספר על זה.

  2. היא מדברת טעינה וחיה טעינה אחרי שעברה שלבים שונים של ניסוי וטעייה בנושא הזה, מה שהופך אותה למקור ידע מצויין עבור כל מי שרוצה להשתפר בזה.

  3. המציאות שלה נראית בדיוק כמו בתמונות. כמה פעמים קרה לכם שהגעתם למקום שראיתם בפייסבוק או באינסטגרם והתאכזבתם? סיון היא מעצבת מוכשרת ואישה מאד ויזואלית עם נוכחות רבה ברשת. כשראיתי במו עיני שמה שרואים ברשתות תואם את מה שקורה במציאות, ידעתי שנקבל דיווח אותנטי מהשטח. היא מומחית בלעשות דברים יפים, אך לא מייפייפת - וזה מה שעושה את כל ההבדל.

לשמחתי, היא הסכימה לתת לנו הצצה לחייה, כולל המורכבויות שבהם, והתייחסה גם לראיון הזה בנדיבות גדולה - כמו בכל דבר שהיא עושה.


סיון קונוולינה. המציאות שלה נראית כמו התמונות. צילום: אורית ארנון

מי את ומה את עושה?

שמי סיון קונוולינה, מעצבת פנים, אמנית רב-תחומית, מהנדסת ביוכימיה לשעבר וחברה בארגון מעצבי הפנים בישראל.

אני בוגרת המסלול לעיצוב פנים בטכניון, ועוסקת בתכנון ובעיצוב דירות, בתים פרטיים ופרויקטים מסחריים, בעיקר בחיפה ובצפון (אבל לא רק).

בנוסף לליווי פרויקטים אני גם:

  • מנהלת קהילת "פורצות דרך" למעצבות פנים ומלבישות בתים עצמאיות בתחילת דרכן

  • מדריכה ומלווה מעצבות ומעצבי פנים בקורס שלי DESIGN.KON, שמקנה להם ידע מקצועי וכלים מעשיים בדרכם העצמאית

  • מדריכה ומלווה מלבישות בתים בסדנה שלי STYLE.KON, שמקנה להן ידע וכלים להתנהלות עסקית ומקצועית

  • בעלת בלוג מקצועי/אישי שבו אני כותבת על עיצוב, צילום, עבודות DIY שלי וכל מה שמעניין אותי

  • בעלת הבלוג "בחזקת שניים" העוסק בגירושין והורות משותפת מנקודת מבטי

מלבד כל אלה אני גם בת זוג לנדב, אהובי בפרק ב', ויחד אנחנו מגדלים ארבעה ילדים: עופרי, אלמה, עילם ושקד. אנחנו גרים בחיפה.

תארי יום אופייני בחייך

5:00 בוקר טוב עולם // אני מתעוררת מוקדם מאוד בבוקר, בסביבות 5:00 (!). נדב יוצא לעבודה בשעה 5.30 ואנחנו גונבים יחד חצי שעה לשתות קפה ביחד כמעט בכל בוקר לפני שהוא יוצא.

5.30 מה שלום כולם? // את השעה הראשונה של היום אני מקדישה למיילים. זו השעה שבה אני קוראת אותם ועונה עליהם בשקט, ללא הסחות דעת. באופן הזה הלקוחות שלי מקבלים מענה מהיר יחסית, ואני מתפנה לעסוק בתכניות ובפגישות בשאר היום.

6.30 התארגנות // אני מתארגנת ליום חדש, מתלבשת, מתאפרת ורק אז, כשאני כבר מוכנה – אני מעירה את הבנות. ההתארגנות שלי לפניהן מאפשרת לי יותר פנאי לשבת איתן בארוחת בוקר, לסייע להן עם ההתארגנות שלהן ולהיות פחות בלחץ ביציאה.

7.45 מסגרות // יוצאת עם הבנות מהבית למסגרות ומשם לעבודה.

8.30 תחילת יום העבודה // ברוב הימים אני מתחילה לעבוד ב-8.30. במקרים מיוחדים מתחילה ב-7.45 לטובת לקוחות שבעייתי עבורם לפגוש אותי באמצע היום. אני מאוד משתדלת לרכז לעצמי ימי משרד וימי פגישות, על מנת לייעל ולמקסם את ניצול הזמן שלי, ולבזבז פחות זמן על נסיעות. יש לי ביומן בכל שבוע יומיים או שלושה שהם משרד נטו – לעבודה על תכניות או לפגישות בסטודיו. בשאר הימים אני בפגישות מחוץ לסטודיו ובביקורי שטח של פרויקטים.


ביקורי שטח בפרויקטים. צילום: יפעת גולן

לעתים יש תקופות לחוצות, שבהן האיזון שונה, אבל אני משתדלת להיצמד לסידור הזה, בעיקר כי הימים מחוץ לסטודיו יכולים להיות מאוד מפרכים ומתישים.

מה שהכי עוזר לי למלא מחדש מצברים בין ימים כאלו זה ההפוגות שביניהם: לבוא למשרד בג'ינס וכפכפים, ולהסתובב בו יחפה כמו בבית, בלי איפור ובלי סטילטו.

16.00 סיום יום עבודה // זו השעה שבה אני מסיימת לעבוד, למעט יומיים בשבוע: יום אחד בשבוע שבו אני עובדת חצי יום, ובצהריים אוספת את הבכורה שלי, אוכלות ביחד צהריים בבית ומבלות כמה שעות של זמן איכות; ויום נוסף שבו אני עובדת עד 19:00 לטובת לקוחות שרוצים לפגוש אותי אחר הצהריים. אני לא עובדת בימי שישי.

16.30 איסוף מהמסגרות // שעות אחר הצהריים עם הבנות מאוד משתנות אצלנו. לפעמים יש פעילות משותפת, לפעמים אנחנו חוזרות הביתה ומעבירות את הזמן בבית. זה תלוי בעיקר בבנות. יש תקופות מאוד עמוסות שבהן אני יודעת שאני זקוקה לעוד שעה או שעתיים של עבודה מעבר לשעות העבודה הרגילות, ובתקופות האלה אני עובדת לעתים גם אחר הצהריים בזמן שהן צופות בטלוויזיה או משחקות. אני מאד מקפידה לעדכן אותן כבר בדרך הביתה, שהיום אני חייבת לעבוד קצת בזמן שהן יראו טלוויזיה או ישחקו. אני גם עושה תיאום ציפיות ומגדירה כמה זמן זה ייקח.

אני מסבירה להן שזה מאוד חשוב ושאני מבקשת שיעזרו לי לפנות לזה את הזמן כדי שבשאר הזמן אוכל לבלות איתן.

19.00 ארוחת ערב והתארגנות לשינה של הבנות // הנוהל המוכר של מקלחות וארוחת ערב. אחת לשבוע אני יוצאת לרוץ בשעה הזו, ונדב לוקח את הפיקוד, וכך גם בשבת בבוקר.


אחת לשבוע אני יוצאת לרוץ בערב וכך גם בשבת בבוקר

20.30 – זמן זוגי // נדב ואני מאוד מקפידים על זמן זוגי יחד. פעמיים בשבוע אנחנו מתאמנים ביחד בשעות הערב, ובשאר אנחנו מבלים יחד ועושים מה שעושה לנו טוב. לפעמים זה פשוט ללכת לישון מוקדם אחרי יום ארוך! בעבר נהגתי לעבוד בשעות הערב כדי להשלים משימות דחופות. היום אני כבר ממעטת לעשות את זה. ראשית, כי אני מרגישה שכבר אין לי את הכוחות שהיו לי בעבר לשבת לעבוד בשעות הקטנות (הגיל, כנראה...), ושנית, כי אני מרגישה שזה מרוקן את ה"מצברים" שלי באופן לא פרופורציונלי לתמורה. במקרים כאלה אני אעדיף לשבת לעבוד מוקדם מאוד בבוקר או בימי שישי בבוקר.

22.30-23.00 – לילה טוב // כמו שאפשר להבין – אני לא ישנה מספיק (ונדב אפילו פחות). זה מחיר ששנינו החלטנו לשלם על אורח החיים ועל סדרי העדיפויות שלנו, והוא לא מבוטל! שמתי לב, שהשעה הכי קשה עבורי היא אחר הצהריים. זו בדיוק השעה שבה העייפות של היעדר השינה מכה בי, וזו גם בדיוק השעה שאני אוספת את הבנות, ובה הן הכי רוצות בחברתי לאחר יום שלא התראינו. אם אני עייפה – אני חסרת סבלנות ולא קשובה להן, והזמן שלנו יחד הרבה פחות נעים, ולכן לקראת אחר צהרים איתן – אני מקפידה יותר לישון טוב בלילה שלפני.

מדי פעם אנחנו פשוט לוקחים החלטה ונכנסים למיטה כבר ב-21.30, ולמחרת העולם נראה הרבה יותר טוב 😊

האם זה היה כך מאז ומתמיד (במילים אחרות: נולדת עם זה?)? אם לא, מה חולל את השינוי?

ממש לא נולדתי עם זה. ככל שהתפתחתי כך התרבו המשימות והמחויבויות שלי ביום-יום, והבנתי שאני נדרשת להחליט מה יותר חשוב לי. אין ספק שסדרי העדיפויות שלי השתנו עם הזמן. בשנתיים הראשונות של העסק הייתי כל כולי סביבו, 24/7 , וזה גבה מחיר יקר מהזוגיות שלי דאז. זה גם שחק אותי מהר מאוד, והוביל למצב שבתום השנתיים האלה איבדתי את התשוקה ואת השמחה בעבודה שלי. הבנתי שהטוטאליות שלי באה בעוכריי. אמנם הלקוחות שלי קיבלנו מענה מיידי ומעצבת שזמינה 24/7, אבל זה לא תרם לי בשום היבט – לא מקצועי ולא אישי. זה היה השלב שבו הבנתי שאני חייבת לאזן טוב יותר את מה שאני נותנת עם מה שאני מקבלת. היום – שבע שנים מאז שהקמתי את העסק - העבודה מאוד חשובה לי, אבל ללא זמן משפחה וזמן זוגי אני מרגישה שאין לי סיפוק בעשייה היומיומית שלי. בסופו של דבר, אני עובדת כדי לאפשר לעצמי לייף סטייל ברמה ובסגנון מסוימים, ואם אין להם מקום או זמן – זה לא משתלם מבחינתי, למעט לפרקי זמן מאוד ממוקדים ותחומים בזמן.

ללא זמן משפחה וזמן זוגי אני מרגישה שאין לי סיפוק בעשייה היומיומית שלי

איך את מטעינה את עצמך ביומיום?


בפן המקצועי:

לשמחתי העבודה שלי מטעינה אותי, לפחות ברוב הימים. אני נהנית ואוהבת את מה שאני עושה. גם ניהול הקהילה והאינטראקציה עם מעצבות מתחילות וקולגות ותיקות – מאוד מטעינה ומספקת עבורי. בשנה האחרונה – הימים בהם אני מלמדת הם ההיי-לייטס של השבוע שלי. אני שואבת מהם הנאה עצומה.


הימים בהם אני מלמדת הם ההיי-לייטס של השבוע שלי. צילום: אורית ארנון

בפן האישי: ריצה (בים או ביערות הכרמל), כתיבה (בפייסבוק או בבלוג), עיסוק בתחביבים שלי (ציור, תפירה, צילום...), זמן עם נדב (בפרט טיולים, חופשות, יום כיף ביחד), זמן עם הבנות (בעיקר בים או בפעילות מחוץ לבית). לצערי אין לי הרבה זמן למפגשים עם חברות. מקווה שזה ישתנה בפנסיה 😊


איך את עושה את זה? נשמח לקבל ממך כמה טיפים מרכזיים לניהול זמן


  1. יצירת סדר יום קבוע, שיש בו זמן לכל מטלה או משימה שאת.ה יודע.ת שחייבת להתקיים.

  2. תכנון קדימה של השבוע מראש, ושריון זמן לעבודה, משפחה, תחביבים, באיזון שמתאפשר באותו שבוע. אני מתכננת כל שבוע ביום חמישי שלפניו. זה מאפשר לי לסגור את הקצוות לפני הסופ"ש.

  3. מעבר ל"איים" של פנאי והנאה במהלך השבוע – לייצר אחת לכמה חודשים זמן פנאי איכותי ומשמעותי (חופשה, יום כיף עם חברה או בן הזוג, כל דבר שמטעין אותך). לשמחתי, היום אני במצב שבו אני מרגישה בנוח לצאת לחופשה ולהתנתק לחלוטין מהעבודה ומהחיים בכלל. בחופשה האחרונה שלנו בכרתים הבנתי עד כמה ההתנתקות הזו חיונית עבורי, וכך, למרות שהיא נמשכה בפועל רק יומיים וחצי, זו הייתה אחת החופשות הטובות שהיו לי. הניתוק המלא איפשר לי לנוח ולהתמלא מחדש, ואני מאוד מעריכה את הלקוחות שלי על כך שהם מאפשרים לי את זה ומכבדים את הזמן הפרטי שלי.

  4. מאחר שיום ראשון הוא היום הכי כאוטי בשבוע שלי (רוב הלקוחות שלי יושבים בסוף השבוע על תכניות ושולחים לי הערות ושאלות ביום ראשון), החלטתי שדווקא יום ראשון יהיה היום הקצר שלי. רובו מוקדש למענה ללקוחות, ניתוב העבודה לסדרי העדיפויות הנדרשים ופתיחת השבוע בסטודיו. עצם העובדה שזה חצי יום, מאפשרת לי להתחיל את השבוע בצורה מעט יותר שפויה.


מה את עושה כשזה לא עובד? איך את מתמידה או מחזירה את עצמך לתלם?


אני לוקחת הפסקות יזומות. בכל פעם שאני מזהה תקופה מטורפת מתקרבת – אני משריינת לעצמי הפוגה יזומה לקראתה או אחריה. למשל, קובעת לנדב ולי חופשה זוגית בחו"ל, או לוקחת כמה ימי חופש לעשות בהם דברים שאני לא מתפנה לעשות ביום-יום. אחת לחודש נדב ואני לוקחים יום חופש ביחד, הולכים לראות סרט בקולנוע, ארוחת צהריים במסעדה...מה שבא לנו.

לרוב אני נתקפת פאניקה ממש לקראת ההפוגה הזו, ואומרת לעצמי: "עכשיו? חופש? מה חשבתי לעצמי??" אבל זו תמיד מתגלה כהחלטה מעולה.

בכל שאר התחומים – כשאני בעומס אני עוצרת. פשוט מפסיקה. לוקחת הפסקות של ימים עד שנים, ומשתדלת לעשות רק מה שבאמת עושה לי טוב.

באורח החיים וההעדפות שלי משהו שהתחיל כמטעין יכול מאוד בקלות להפוך למשהו מרוקן, ואני ממש בקשב לזה ומתאימה את עצמי למה שהגוף והנפש מאותתים לי.

למשל הריצה, שהתחילה כתחביב מאוד מאוורר, הפכה עם הזמן למשהו הרבה יותר תובעני (מסיבות טובות, של יעדים שהצבתי לעצמי). לפעמים זה כיף ומדרבן, אבל לפעמים זה ממש מרוקן, מעייף וגובה שעות שינה חיוניות. כדי שזה לא יהפוך מתחביב למשהו שאני עושה בחוסר חשק, בכל פעם שאני מזהה שזה גובה ממני יותר מדי – אני פשוט לוקחת מזה הפסקה של שבוע וקצת, וחוזרת בכוחות מחודשים, בעצימות שבאמת מתאימה לי.

מהי הרמה הבאה עבורך בנושא של ניהול אפקטיבי בחיים ובעבודה או טעינה? במה את עוד רוצה להשתפר בתחום הזה?

הייתי שמחה להיות פחות שעות מול המסך של הסמארטפון. אני מרגישה שיש לזה מחיר גדול מאוד לכולנו, ובעיקר לילדים שלנו. השנה שמתי לעצמי למטרה לנסות לשנות את זה. אני מרגישה שזה ממש מוציא אותי מהיכולת להיות ב"כאן ועכשיו" בחיי.

דבר המטעינה

הכנות של סיון מאפשרת לנו להציץ לדברים שעובדים לה, כמו גם לאלו שלא. מעבר ליכולות התכנון המצויינות שלה, מרשימה במיוחד היכולת שלה לתכנן הפוגות בעבודה ולעמוד בהן, במיוחד בתקופות עמוסות. להלן כמה שאלות שיעזרו לכם לתרגם את העצות לחיי היומיום שלכם: 1. האם אני מטעינ.ה את עצמי בתקופות עמוסות ואיך אני עושה את זה? אם אני לא עושה את זה זה הזמן לשאול: אילו דברים מטעינים אותי (למשל: הפסקות, power naps, ספורט, מוסיקה, פגישה עם מישהו.י אהוב.ה ומטעינ.ה)? ולהתחיל לשבץ אותם בלו"ז.

2. עד כמה אני מפרגנ.ת לעצמי חופשות והפוגות למנוחה ולמילוי מצברים, במיוחד בתקופות עמוסות? 3. כרגיל בפוסטים מהסדרה הזאת:

  • מה הדבר שסיון עושה ואני רוצה להכניס לחיי?

  • מהו הצעד הראשון שעלי לעשות כדי שזה יקרה?

  • במידה ומדובר במשהו לעשות - שבצו אותו כבר עכשיו ביומן. אם מדובר ברוטינת טעינה - שבצו אותה מראש כמה פעמים קדימה (למשל, "בכל יום ראשון, אני עובדת חצי יום").


גם סיון וגם אני נשמח לשמוע איך הפוסט תרם לכם כאן למטה בתגובות. אם יש אנשים נוספים שאתם מכירים או ששמעתם עליהם, שמספיקים לעשות המון, ולאורך זמן נשארים בריאים ושפויים כדי לספר על זה, אנא ספרו לי עליהם, כדי שאבדוק גם איתם אם נוכל ללמוד מהם איך הם עושים את זה.


לכבוד פתיחת שנת הלימודים וחגי תשרי שבפתח, אפשר לקרוא כאן את הראיון עם יגאל יערן - מורה שבחר לקחת את תלמידיו לטיול של כיף בן יומיים דווקא בתקופה העמוסה ביותר של השנה, וכאן על איך לוודא שהחופשה שאתם יוצאים אליה אכן תהיה חופשה מטעינה.


החל מספטמבר יפורסמו בבלוג של המטענה מאמרים שמספרים על כל מה שקשור לטעינה ולהפחתת לחצים ושחיקה: כלים, מחקרים עדכניים, עקרונות, ראיונות ורעיונות שאפשר ליישם בעבודה ובחיים הפרטיים. רוצים להישאר מעודכנים? אתם מוזמנים להירשם כאן לבלוג

© 2019 by Hamitana - Tal Bar

Tel: 052-3678772 Email: tal.bar@hamitana.co.il