• טל בר

multitasking is out!!

עודכן ב: 21 דצמ 2019

הרבה דברים טובים יש לי לומר על הצעירים של היום: הם מהירים, הם רבי יכולות, הם מקדימים את זמנם, הם בינלאומיים, בחלק מהדברים הם בוגרים יותר ממה שאנחנו היינו, והם יודעים לעמוד על שלהם ועל מה שעושה להם טוב. לפעמים. תיכף אחזור אליהם.

הדור הבא של למידה - קשב עדיין מומלץ לחוויית למידה אפקטיבית ושלמה

קיבלתי מתנה מדהימה. בשבועות האחרונים, את ימי ראשון בערב אני מבלה באוניברסיטה בקורס נחשק בנושא ניהול לחצים בארגונים. אני גומעת כל מילה, מחדדת קשב למרות השעה המאוחרת, ומסכמת את ההרצאה תוך כדי. אני מתייחסת להזדמנות הזו כאל מתנה יקרת ערך - לא רוצה לפספס אפילו טיפה. 20 שנים חלפו מאז ישבתי ככה בכיתה, אם לא נחשיב את לימודי הנחיית הקבוצות - שבהם ישבנו במעגל.

20 שנים הן המון זמן. אופן הלימוד והלמידה השתנו, הגישה, הטכנולוגיה, אך לא המוח האנושי. לו לוקח יותר זמן כדי להשתנות ולהתאים את עצמו.


אני יושבת בשורה האחרונה, מה שנותן לי זווית ראייה ייחודית על מסכי הסטודנטים - הפוכה מזו שאליה אני רגילה כמרצה. דברים שרואים מכאן בהחלט לא רואים משם:

למתבונן מקדימה - נראה כאילו כל הסטודנטים, כמוני, מרוכזים בשיעור מקלידים על הלפטופ ללא הפסקה - כנראה מסכמים את ההרצאה.

למתבוננת מהספסל האחורי - עד היכן שראייתה משגת - התמונה הנגלית שונה לגמרי.

רוב המסכים פתוחים על אימייל, וואטסאפ ורשתות חברתיות. תוך כדי הקשבה - הם מצ'וטטים, עובדים, משיבים על מיילים, מתעדכנים בפייסבוק, בלינקד-אין ובעוד מקומות התאספות וירטואליים.

חלקם שואלים את המרצה שאלות חכמות שמעידות על הקשבה מעמיקה.

אז מה הבעיה?


הסטודנטית שלידי לא מפסיקה לנענע את רגלה בעצבנות. בהפסקה, הסטודנטית שיושבת לפניה ועוד כמה אחרות מכריזות כי הן עייפות, וכולן "חותכות" מהשיעור.

השיעור מעניין בטירוף, זהו אחד הקורסים המבוקשים, והוא רלוונטי גם לנענוע הרגל ולעייפות. אם הן רק היו מקשיבות...


המחקרים יודעים להגיד היום, שאין באמת מולטיטאסקינג, ובכלל זה גם מולטיקשב. יש קפיצה מדבר לדבר.

מבלי להרחיב על חוסר היעילות של זה: בזבוז זמן, טעויות, וביצוע פחות איכותי מזה שיכול היה להיות, במיוחד בלמידה ובמשימות מורכבות, הם חלק מהעניין.

החלק המשמעותי שלרוב לא נלקח בחשבון בעידן הטכנולוגי של היום - הוא התעייפות המוח.

הפצצת המוח במידע גורמת להצפה, ולפעמים בסופו של דבר לשחיקה. כשהמוח לא יכול לספוג יותר, הוא צריך להגן על עצמו. מכיוון שהמוח הוא איבר ללא כאב, הדרך שלו לאותת על הצפת יתר היא עייפות. לפעמים עייפות היא לא עייפות פיזית גרידא, אלא הצפת יתר. עוד סימנים למוח מוצף ואמצעי הגנה יכולים להיות חוסר עניין, בעיות בזיכרון, סטרס ועצבנות.


המוח הוא איבר יקר. הוא מאפשר לנו את כל מה שאנחנו רוצים לעשות ולהשיג. הוא רב יכולות, אבל יכולותיו מוגבלות, ולכן יש לשמור עליו מכל משמר.

כדי לשפר את מיצוי הפוטנציאל הגלום בו ההמלצות הן:

1. לעשות דבר אחד בכל פעם. כשאתה לומד - תלמד. כששאתה עובד - תעבוד.

2. בזמן ההפסקות (למשל כשהמרצה נתנה תרגיל וסיימת לפני כולם, או בזמן ההפסקה הפורמלית) - תן למוח לנוח, להיות בשקט, לפחות לכמה דקות. אל תציף אותו מיד בעוד אינפורמציה טכנולוגית.

downtime הוא קריטי לבריאות המוח וגם לתפקוד אופטימלי שלו לאורך זמן

3. לזכור שגם אם כרגע זה נראה שזה מצליח, מה שעובד באופן נקודתי (להלן שואלי השאלות החכמות) – לא תמיד יחזיק מעמד לאורך זמן. לכל איבר יש את נקודת השבירה שלו.


"לכל דבר זמן, ועת לכל חפץ". כה אמר קהלת עוד לפני העידן הטכנולוגי, ולא היה לו מושג כמה עוד יצדק.

החל מספטמבר יפורסמו בבלוג של המטענה מאמרים שמספרים על כל מה שקשור לטעינה ולהפחתת לחצים ושחיקה: כלים, מחקרים עדכניים, עקרונות, ראיונות ורעיונות שאפשר ליישם בעבודה ובחיים הפרטיים. רוצים להישאר מעודכנים? אתם מוזמנים להירשם כאן לבלוג

© 2019 by Hamitana - Tal Bar

Tel: 052-3678772 Email: tal.bar@hamitana.co.il