איך הם עושים את זה בארגונים? – פפסיקו אוסטרליה וניו זילנד

מעשה במנהל בכיר באחת מחברות ההייטק הראשונות בארץ, אי אז בשנות השמונים, שנהג לעבוד מצאת החמה ועד צאת הנשמה. אחרי שנים רבות של עבודה במתכונת הזאת הוא ניגש למנכ"ל החברה ואמר לו משהו בנוסח: "האבות הגרושים בחברה יוצאים הביתה מוקדם פעמיים בשבוע כדי לממש את הסדרי הראיה ולהיות עם ילדיהם. מכיוון שאני לא רוצה להתגרש, אני מתחיל לצאת הביתה מוקדם פעמיים בשבוע". המנכ"ל הסכים מיד, ומכיוון שילדיו של המנהל כבר מזמן עזבו את הבית, הוא ואשתו נרשמו לחוג של ריקודים סלוניים, פעמיים בשבוע ב-18:00. אף אחד בעבודה לא ידע לאן הוא הולך, אבל כולם ידעו שביומיים האלו לא קובעים לו ישיבות או פגישות בשעות האלו. המסר עבר והסידור הזה החזיק מעמד עד פרישתו לפנסיה מוקדמת.

שנים חלפו מאז, הגלישה של שעות העבודה לחיים הפרטיים ולהיפך הפכה לדבר שנראה לנו טבעי ומובן מאליו (ואולי אף כבלתי נמנע), תרבות עבודה וורקוהוליסטית ניתן למצוא היום גם אצל נוער מתבגר בתיכון ואף למטה מזה, ויש לזה מחירים. כל-כך התרגלנו לזה עד שרגעים של שקט, מנוחה, אי עשייה והפסקה או סתם זמן פרטי נטול הפרעות נראים לנו כמוזרים. לא רק נראים, גם מרגישים. לא רק מרגישים אלא אפילו באים לידי ביטוי בתחושות הפיזיות הגופניות שלנו.

בראיון מ-2017 מספר רוברט רייטברוק מנכ"ל פפסיקו אוסטרליה וניו זילנד לפרנק צ'אנג מ- news.com.au על מדיניות האיזון בית-עבודה שהוא מיישם בארגון מאז כניסתו לתפקיד ב-2015 (את הראיון המקורי ניתן לקרוא כאן).

רוברט רייטברוק, מנכ"ל פפסיקו אוסטרליה ניו זילנד

אוסטרליה ידועה בתמיכתה במדיניות איזון בית-עבודה ויש הרבה מה ללמוד מהפרקטיקות המיושמות שם בנושא זה. זוהי הסיבה שבגללה היה לי מוזר לקרוא, שאפילו שם הדברים לא קורים באופן טבעי ודורשים התכווננות ולעתים אף מאמץ אל מול הכוחות שכנגד, אותם אלו שקוראים לנו לעבוד ללא הפסקה מצאת החמה עד צאת הנשמה, לשים בצד תחומי חיים שחשובים לנו ולשלם מחירים גבוהים על ההזנחה הזאת.

לצאת הביתה בקול רם

רוברט רייטברוק מספר כי מדי יום הוא מבקש מצוות המנהלים שלו "לצאת הביתה בקול רם". עבורו זוהי דרך להעביר מסר לארגון כולו.

" 'מנהלים יוצאים הביתה בקול רם' הוא משהו שיצרנו כדי להבטיח שכשמנהל הולך הביתה, הוא ירגיש בנוח לעשות את זה, אבל גם ירגיש בנוח להצהיר על זה בפני הצוות כולו" אומר רייטברוק.

"כך לדוגמא, כשאני יוצא מדי פעם ב-16:00 כדי לאסוף את בנותיי, אני אומר לאנשים שסביבי 'אני הולך לאסוף את הילדים שלי', מכיוון שאם זה בסדר עבור הבוס, אז זה בסדר גם עבור מנהלי הביניים ועבור עובדים חדשים".

רייטברוק מספר בראיון שהמטרה היא להפחית Presentism. פרזנטיזם הוא שם לתופעה שבה אנשים נמצאים פיזית במקום העבודה אך עושים הכל חוץ מלעבוד: גולשים באינטרנט, משוחחים שיחות חולין עם חבריהם, עושים שיעורי בית או לוקחים קורסים שאינם קשורים לעבודה. הכל רק כדי להראות נוכחות בעבודה ולמלא את הנוכחות הזו בתכנים אחרים. הסיבות לפרזנטיזם יכולות להיות עייפות, שחיקה, דרישה לשעות עבודה שאינן מקובלות על העובדים או שהן באמת לא סבירות. המתח הזה גובר ומונח על השולחן יותר ויותר עם כניסתו של דור ה-Z לשוק העבודה, אבל זה כבר נושא למאמר אחר.

המדיניות של רייטברוק מכוונת לניצול יעיל יותר של הזמן ושל האנרגיות של העובדים: אם אתה בעבודה – תהיה בעבודה, ואם אתה בבית – תהיה בבית. הנחת העבודה היא, שאם אתה עובד צעיר או זוטר יותר, עליך לראות מנהלים הולכים מוקדם הביתה, כדי שתרשה לעצמך לעשות את זה גם.

שעות עבודה גמישות – לא לאמהות בלבד

מאז שמונה לתפקיד, רייטברוק שהינו אב לשתיים, מקדם מדיניות של גמישות בעבודה וידידותיות למשפחה, כמו גם הגדלת כמות הנשים בתפקידי ניהול בכיר – שבעת הראיון עמדה על 40%. חשוב לו לאתגר את התפיסה שגמישות בעבודה היא מחוץ לתחום עבור גברים.

"זה נכון שהתחלנו את המסע הזה כשאנחנו מכוונים לנשים העובדות בחברה" הוא אומר, "אך כשהצגנו את המדיניות, המנהלים התרגשו ממנה לא פחות מהמנהלות.

במעל 16 שנות אבהות לשתי ילדות למדתי שקשה מאד לאזן את המחוייבויות לעבודה ולמשפחה. אנחנו תומכים באמהות ובאבות שרוצים להשתתף בצורה מלאה יותר בחיי המשפחה שלהם".

לאור זה, העובדות בפפסיקו מקבלות חופשת לידה של 16 שבועות, כל עובדי החברה זכאים לזמנים גמישים של הגעה לעבודה ויציאה ממנה ולימי שישי קצרים בקיץ, לא מעודדים שליחת מיילים אחרי שעות העבודה ובסופי שבוע, ומאפשרים לעובדים בחירה אישית של "דבר אחד פשוט".

One Simple Thing

המשמעות של "דבר אחד פשוט" היא שכל עובד יכול לבחור דבר אחד שחשוב לו מאד, ולבנות את חיי העבודה שלו סביבו.

הוא נותן כדוגמא את סמנכ"ל הכספים של החברה, שבכל יום שישי בבוקר לוקח את בתו לבית הספר ומגיע לעבודה מאוחר יותר, בערך ב-10:00. "זה חשוב לו מאד. הבת שלו יודעת שבכל יום שישי היא יכולה לנסוע עם אבא לבית הספר, ואנחנו מכבדים את זה".

עובד אחר בחברה, מצוות הרכש, הוא זה שאחראי במשפחתו על הבאה למסגרות מדי בוקר. זה אומר שמדי יום הוא מגיע לעבודה מאוחר יותר, ויוצא הביתה מאוחר יותר. עובד אחר מצוות ה -IT בחברה מעדיף דווקא להתחיל לעבוד מוקדם יותר ולצאת הביתה מוקדם יותר כדי לעזור לאשתו עם התינוק שנולד להם.

מדיניות ה"דבר אחד פשוט" תקפה גם לגבי עובדים שאינם הורים. מנהל הרכש של פפסיקו אוסטרליה וניו זילנד, למשל, הוא גולש נלהב, והוא משתמש בגמישות כדי לקחת הפסקות כשתנאי הגלישה טובים. "אנחנו מאפשרים לו לתפוס גלים מדהימים. כל הצוות שלו יודע, שכשהוא לא במשרד הוא תופס גלים, והוא יפצה על זה בימים אחרים".

זה עובד על אמון. אתה חייב לבטוח בצוות שלך שיעשו את הדבר הנכון.

האכפתיות משתלמת

רייטברוק מציין שהוא דואג לשאול את אנשי הצוות שלו במהלך פגישות איך הוא יכול לסייע להם בחייהם הפרטיים. "קודם אני שואל על היעדים העסקיים שלהם, ואז על האישיים. אני שואל: 'האם יש משהו שאני יכול לעזור לך בו?' זה יכול להיות טיפול בהורה מבוגר או ילד שיש לו שיעור שחיה ביום שלישי אחה"צ".

מנכ"ל פפסיקו מדגיש שגמישות בעבודה והצלחה עסקית הולכים ביחד. קבוצת החברות שלנו היא התורמת מספר אחד למכירות הקמעונאיות באוסטרליה, ומנוע הצמיחה הראשי של השותפים הקמעונאיים שלנו.

"במהלך השנתיים האחרונות, דרך מדיניות כמו שעות עבודה גמישות, החברה שלנו הצליחה להפחית את תחלופת העובדים מ-12% כמו הממוצע בתעשייה שלנו ל-7%.

זה מאפשר לנו לשמור בחברה את הגברים והנשים המוכשרים שעובדים בה. אנחנו חברה מצליחה מאד שיודעת שגמישות עובדת".

דבר המטעינה

אנחנו יודעים היום לומר, שככל שהרגשת השליטה של העובדים עולה, כך יש ירידה ברמת הסטרס שהם חווים. הפטנט של "דבר אחד פשוט" מאפשר לעובדים להגדיל את חוויית השליטה שלהם בחייהם ובעבודה, בבחינת: "אתה יכול לבחור דבר אחד שחשוב לך, ואתה הוא זה שמחליט לגביו. אנחנו כארגון רואים אותך, אכפת לנו ממך, ונעזור לך ככל יכולתנו להגשים אותו". בעידן של מסכים ושל תחלופת עובדים גבוהה זה חשוב שבעתיים. במונחים של טעינה, זה מגביר טעינה חברתית, טעינה של משמעות וטעינה רגשית. לא פלא שזה מקרב את העובדים לארגון ומעורר אצלם רצון לתרום בחזרה, כמו גם מפחית קונפליקט בית-עבודה וסטרס באופן כללי. התוצאות באות לידי ביטוי בשורת הרווח של הארגון.

בבלוג של המטענה מפורסמים מאמרים שמספרים על כל מה שקשור לטעינה ולהפחתת לחצים ושחיקה: כלים, מחקרים עדכניים, עקרונות, ראיונות ורעיונות שאפשר ליישם בעבודה ובחיים הפרטיים. רוצים להישאר מעודכנים? אתם מוזמנים להירשם כאן לבלוג